|
''שמע קולנו''
''שמע קולנו''
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
הרהורים לפרשת "נח" בעקבות המצב הנורא שבו נשפך דם אחינו כמים בארצנו הקדושה ה"י.
|
ימים קשים עוברים על עם ישראל בארץ ישראל. לדאבוננו מתקיים בארצנו הפסוק : "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה" רח"ל. היום הכול יודעים שאין כל פתרון אמיתי שביד אדם לעצור את הדם!!, עסקינן במחבלים מרצחים מתאבדים אשר עם כלי נשק קרים ופרימיטיביים משבשים מדינה שלימה!, הם מצליחים לזרוע פחד ואימה ברחובות כי אינינו יודעים מהיכן יצוץ המחבל הבא!, ה' ירחם!, וכל זה קורה במדינה שיש לה את כלי הנשק מן המתקדמים בעולם, אנשי ביטחון מודיעין וביון מהטובים ביותר! אך גם הם מודים בגלוי שהם לא יכולים ולא מסוגלים לעצור את המפגע הבא! למרות כל דיבורי הרהב של בנק המטרות והעונשים שיוטלו עליהם ועל משפחתם, יודעים כולם שאלה דיבורי סרק! כי אותם מחבלים רוצחים נתעבים פועלים הם ללא כל ארגון או תשתית, אין להם כתובת! רובם בעלי תעודות זהות ישראליות! ומחליטים בעצמם על דעת עצמם לפעול באכזריות יותר מכל חיית טרף! הם עזים ואמיצים להחריד! שום כלי נשק לא ירתיע אותם! כי הם מקדשים את המוות! הם ששים למות כ-"שאידים!" ומי שלא פוחד ממוות מה כבר ניתן לאיים ולהפחידו?? והם לא יחידים בודדים אלא מדובר במספרים מפחידים לאימה! לא עסקינן במיואשים ומתוסכלים בלבד אלא בישמעאלים צמאי דם חדורי מוטיבציה, ומהם צעירים וצעירות. מהם סטודנטים ובעלי תארים, מבוגרים ובעלי משפחות, מסודרים בפרנסה שחלקם תחת חסות ישראלית.
לכשנתבונן במבט כללי ניווכח שמאז קום המדינה לכאורה נעשה הכול כדי שישרור כאן שקט, ממשלות ישראל לדורותיה ממשלת שמאל וימין ועד ממשלת אחדות. ניסו בכל הדרכים הטביעות כדי שנוכל להתקיים כאן כבני אדם נורמטיביים, מחד נתנו להם בלי סוף, ומאידך לחמו במחבליהם בחרב ובחנית, הרסו את בתיהם, גירשום מהארץ, הפציצו אותם מהאוויר מהים, ומהקרקע, התוצאות אלפי הרוגים ורבבות פצועים, אך הם בשלהם עקשנים הם להחריב את ארצנו ולהשמידנו עד האחרון רח"ל. עם יד על הלב נשאל את עצמינו מה עוד ניתן לעשות שלא נעשה??? ואם נאמר את האמת הכואבת כפי שהיא: לצערנו כאן בארץ ישראל הוקמה בס"ד מדינה שאמורה לתת מענה וליצור מקום שאמור להיות הגנה לכל יהודי, אך מנהיגיה התנתקו מהתורה ובזו לה! השתיתו את ערכיה על : "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ומכאן כל הסיסמאות הנבובות של כל הכבוד לצה"ל מבלי להזכיר את יד ה' שבלעדיה לא היינו יכולים להרים את ראשינו?! והנה אחרי קרוב לשבעים שנה של רברבנות בסגנון של: "סמוך על צה"ל " לא הצליחו לממש הבטחה זו! כי מפחיד היום לצאת מהבית!. האם אנו לא רואים בבירור שהקב"ה מוביל אותנו להכרה שאין מוצא בידי אדם??!! "בינו בוערים בעם, וכסילים עד מתי תשכילו, הנוטע אזן הלא ישמע?! אם יוצר עין הלא יביט?!
נתבונן נא בספר הספרים העתיק של העם היהודי שבו התורה מבטיחה לנו את הדרך היחידה והאולטימטיבית שישרור כאן השלום בארץ: "אם בחוקותי תלכו ונתתי שלום בארץ" אך באותה תורה נאמר שאם חלילה העם לא יעשה כך הארץ ח"ו תקיא אותנו. והנה נתבונן בפרשתנו: "נח" כיצד ניתן להינצל מצרות וחורבן.
רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל מבטא את התפעלותו מכוחו של האיש היחיד והבודד בהצלת העולם כפי הנאמר בפסוק האחרון בפרשת בראשית: " ונח מצא חן בעיני ה' " כותב הרב הירש: "הדור כולו השחית את דרכו ונדון לִכליה! ואילו נח היה ראוי בעיני ה' להשתית עליו את כל הצלת העתיד כל מה ש"לב" ה' ביקש להשיג באנושות התרכז בנח. עליו הוטל להציל את כל זרע הטוב ולהעבירו אל העתיד.- הרי זו מחשבה מחרידה כעבור אלף ושש מאות שנה של היסטוריה האנושית, נמצא רק איש אחד ומשפחתו – וה' ממשיך לבנות את עולמו על האיש האחד הזה! ועתידים הדורות המאוחרים להתבונן בשלב זה של הנהגת ה' ".
אך מנגד מובא בחז"ל דברי ביקורת קשים עד מאד על התנהלותו של נח לפני המבול ולאחריו. הנה נאמר בזוהר הק' על הפרשה: (מתורגם) " כיון שיצא נח מן התיבה, וראה את העולם שהוא חרב ונחרב, התחיל ממרר בבכי ואומר: ריבון כל העולמים ואדוני האדונים, אתה נקראת רחום וחנון, היה לך לרחם על בריותיך. אמר לו הקב"ה: אי לך: "רועה שוטה", עכשיו אתה אומר לי כך ?! , ולא אמרת כך בשעה שאמרתי לך: 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה', 'עשה לך תיבת עצי גופר', 'ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ'... כל זאת לא גליתי לך אלא כדי שתעמוד לֶפַני בתפילה ותבקש רחמים על הבריות. ואתה, מששמעת שאתה מציל נפשך בתיבה, לא היה אכפת לך בחורבן העולם!. בנית לעצמך תיבה, והצלת עצמך, עכשיו שכבר העולם עומד בחורבנו, אתה פותח פיך להתפלל ולבקש רחמים?! אותה שעה נתבונן נח שעשה שלא כהוגן, שלא התפלל למנוע את הפורענות, לפיכך נזדרז מיד להביא קרבן כפרה על עוונו." (נח כ"ח)
בסגנון זה מובא במדרש: "משל למלך שהיו לו שני בנים, אמר לקטן לך 'עימי' ואמר לגדול לך 'לפני', כך אברהם שהיה כוחו יפה – התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כוחו רע – את האלוקים התהלך נח" – "ולא היה לו עסק עם בני דורו כי אם עם האלוקים" (מהרש"ל, מובא בשפתי חכמים), וכך דרשו חז"ל "משה אומר לנח אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כח להציל את בני דורך ... משל לשני ספינות שהיו בים, אחד מהם, הציל הקברניט את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו (ילק"ש, וזאת הברכה, תתקנ"א).
כן מוצאים אנו בהפטרה שנקרא השבת "רני עקרה" נאמר שם: "כי מי נח זאת לי" (ישעיה נ"ד) מבאר הזוהר הק' מדוע נקרא המבול "מי-נח": "תא חזי מה בין משה לשאר בני עלמא, בשעה שאמר הקב"ה למשה: 'ועתה הניחה ...' מיד אמר משה וכי אעזוב דינם של ישראל בשביל טובתי?, כמו שעשה נח, שכאשר אמר לו הקב"ה שיצילנו בתיבה ולא ביקש עליהם רחמים ונאבדו, ולכן נקראו מי המבול על שמו שנאמר: 'כי מי נח זאת לי'".
יש להבין את פשר הביקורת הקשה המוטחת בנח, הלא נח שהתורה העידה עליו: "איש צדיק תמים" או "את האלוקים התהלך נח" מאה עשרים שנה בונה את התיבה במסירות נפש למרות לעג העולם. במהלך המבול מסר נפשו להאכיל את בעלי החיים סביב כל שעות היממה. איך כל זה מסתדר עם הביטויים הלא מחמיאים: "רועה שוטה" ?! "כוחו רע" כאדם שלא אכפת לו מחורבן העולם כי אם להציל מעצמו?! המבול נקרא על שמו ובגללו?! הייתכן?!
בעלי המוסר והמחשבה מבהירים ומדגישים קודם לכל שאין לנו כל בדל של השגה בדמות ההוד של האיש "נח" שהתורה העידה עליו שצדיק תמים היה. אלא שאותה ביקורת נועדה ללמדנו מהו הפרופיל המושלם של הצדיק. נח אכן צדיק וקדוש היה, אלא שהיה צדיק - לעצמו! מול עולם מושחת ורע התבדל נח מהם ובנה את עולמנו הרוחני לבד מול כל העולם. אך השי"ת מלמדנו שזאת בלבד אינה דמות הצדיק הנדרשת כי אם צדיק המעורר רחמים על בני דורו ההולכים בחושך ואפילה. ומתוך הביקורת אנו למדים: שלו היה מתפלל על בני דורו יכול היה להציל את דורו ואת העולם מחורבנו!!. מטרת הביקורת היא למחיש לדורות הבאים את כח התפילה בכלל וכוח תפילת הצדיק בפרט. כאשר עומד להתרחש אסון ח"ו שולח הקב"ה סימנים רבים לעם ישראל כדי שיתפללו ויזעקו אל השי"ת לביטול רוע הגזירה!. ואם ישאל השואל הלא אם תתבטל הגזירה ימשיכו העולם לחטוא ולהשחית!?
התשובה היא שהתפילה היא לא רק שתתבטל הגזירה אלא בקשה לתיקון העולם שהאנשים יחדלו ממעשיהם הרעים, כפי שהגמרא במסכת ברכות מספרת לנו על אותם בריונים שהיו בשכנותו של רבי מאיר, והיו מצערים אותו הרבה. היה מבקש עליהם רבי מאיר שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך? – משום שכתוב "יתמו חטאים", האם כתוב חוטאים?! "חטאים" כתוב, ועוד רד לסופו של הפסוק: "ורשעים עוד אינם", כיוון ש"יתמו חטאים" – "ורשעים עוד אינם"? אלא, בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה – "ורשעים עוד אינם". ביקש רחמים עליהם וחזרו בתשובה. (דף י)
כך נאמר גם ברוצח בשגגה, שישב בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול ככתוב "וישב בה עד מות הכהן הגדול" (במדבר לה כה). ומה הקשר בין מיתת הכהן הגדול לשחרורו של הרוצח?! מפרש רש"י על פי הגמרא בסנהדרין: "לפי שהיה לו לכהן הגדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו!". הנה רוצח בשגגה הוא הרי לא טלית שכולה תכלת... האסון הרי התרחש מחוסר זהירות משווע! וע"כ נקרא שמו: "רוצח" אך בשגגה. וכאשר מתרחש אסון זה יש אצבע מאשימה לא רק על הרוצח כי אם גם על הכהן הגדול! מדוע? מפני שהיה עליו להתפלל שלא יתרחשו תקלות אלו. ואם היה מתפלל אסון זה היה נמנע.
ועד כמה גדול כוחה של תפילה מוצאים אנו בהמשך דברי הגמרא על אותו רוצח בשגגה: "לפיכך אמותיהם של הכהנים הגדולים היו מספקות מים ומזון למי שנס לערי המקלט כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו." מדהים! רוצח זה נמצא בעיר מקלט לא בטעות... ומעוניין לשוב לעירו, אך כדי לשוב לשם צריך הוא שהאיש הכי קדוש בעם- הכהן הגדול ימות, אז מה הוא עושה? מתפלל עליו שימות! האם תפילה זו יש לה ערך? תפילה שכולה אגואיזם צר ?! אך אנו למדים מזה שאמו הישישה של הכהן טורחת ללא לאות לדאוג לשלומם של אותם רוצחים מבינים אנו שלולי סיוע זה הכהן הגדול בסכנה גדולה. ומה כוחה של תפילה זו? מסבירים המפרשים שתפילה זו היא בבחינת: "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה " (תהילים נ"ט) תפילה של לב שבור כוחה אדיר עד שאפילו בחינת מידת הדין הגלומה בשם: "אלוקים" לא תבזה! אותו רוצח מתגעגע לביתו ולעירו חש הוא לב שבור מבדידותו וע"כ זועק הוא לצאת משם. ואו אז מעמידים את הכהן הגדול לבחינה ודקדוק יום יום! ומכך חוששת אם הכהן הגדול.
אין לנו אלא כפי שחזו חז"ל כנאמר במשנה בסוף מסכת סוטה על תקופת "עקבות משיח" במשנה זו מפרטים חז"ל בהרחבה את המצב העגום של עם ישראל בתקופה זו, תקופה המתאפיינת ברדידות נוראה, בצרות רבות, ובהכרה שאין ביכולת אנוש להוציאם מאפילה לאורה כי אם זעקה אחת גדולה של כל העם מגדול ועד קטן יונק עם איש שיבה: "ואל מי יש לנו להישען?! רק אלא על אבינו שבשמים!" אמר על כך רבה של אשקלון הגרי"ח בלוי זצוק"ל עלינו לדעת שכדי להישען על חברך עליך להתקרב אליו, כך אנו הרוצים להישען על הקב"ה - צריך להתקרב...!! וזו מטרת הקשיים, ליצור קרבה אל השי"ת ע"י תפילה וזעקה.
אמנם עלינו לעשות השתדלות טבעית ולהילחם פיזית באלו הבאים להורגינו ולטפל במחבלים כפי שמטפלים בנחשים ארסיים ללא רחם! כי למדונו רבותינו: "המרחם על אכזריים סופו להתאכזר על רחמנים".
אך כדי למגר את כוחם לגמרי עלינו לזעוק בחוזקה מלב שבור ונדכה על עם ישראל הנתון בצרה שיאמר ה' די לצרותינו. לשוב בתשובה ממעשינו הרעים. ואו אז מובטח לנו בכתובים שישרור כאן שקט ונזכה להבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ" יהי רצון שיהיה חודש זה סוף וקץ לצרותנו תחילה וראש לפדיון נפשנו. מובטחים אנו כי שומר ישראל ישמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל! כי לא יִטֹש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב.
מאמר זה מוקדש באהבה ובהכרת הטוב מרובה- לאחינו לומדי התורה הקדושה, ולאנשי כוחות הביטחון על כל זרועותיהם, יהי רצון שיצליחו במשימתם "בסייעתא דשמיא" להגן על עם ישראל בארץ ישראל.
חודש טוב ומבורך!
|
|
|
|