מה ייחודיותה של ארץ ישראל משאר הארצות?

ארץ ישראל אינה פיסת אדמה גרידא כשאר הארצות, היא נחשבת לפלטין של מלך, ובהתאם, מי שמזלזל בה פוגע בכתר המלך

המרגלים נשלחו ממדבר סיני כדי לבדוק את טיבה של הארץ המובטחת בטרם כניסת העם אליה. האנשים חזרו ודיווחו שמדובר על ארץ בלתי ניתנת לכיבוש. בנוסף לכך, הם הוציאו עליה דיבה שהיא "ארץ אוכלת יושביה" (במדבר יג, לב), ארץ קשה שרק החזקים ביותר שורדים בה. דבריהם הוציאו מלבם של ישראל לא רק את האמונה בהבטחת הבורא להדוף את האויבים, אלא גם את הרצון להתיישב בארץ זו.

המרגלים נענשו בעונש כבד על דבריהם, כולם מתו באופן מיידי. מה היה חטאם? והרי הם רק הוציאו דיבה על דבר דומם, על ארץ ישראל? לכאורה, הם רק אמרו את מה שהם חושבים, שהארץ אינה מתאימה לישראל. ניתן להבין שהוצאת שם רע על אנשים היא ענין חמור, אולם מדוע הוצאת דיבה על ארץ - עונשה חמור כל כך?

התשובה לכך טמונה במעלתה של ארץ ישראל. אין זו מעלה עצמית, הארץ אינה נחשבת "ארץ חמדה" משום שהיא מבורכת במשאבים עשירים, בנופים מרהיבי עין ובאוצרות טבע שאין כדוגמתם בארבע קצוות תבל. מעלתה של הארץ באה לה בזכות היותה חביבה על בורא העולם. חביבות זו מבטיחה את ההתייחסות המיוחדת שארץ ישראל מקבלת מהבורא: "ארץ אשר... עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה".

ארץ ישראל היא "ארץ השעשועים" של מלך מלכי המלכים, כשם שעם ישראל הוא עם שעשועיו. מובן, שמי שמדבר סרה על ילדו של המלך, הרי הוא כמדבר סרה על המלך עצמו. חטאם של המרגלים היה בכך, שכביכול, הם ביזו את המלך. העונש הכבד הבהיר לכולם שארץ ישראל היא ארץ בחירה, ארץ שאין דומה לה בעולם כולו.

לארץ יש סגולה מיוחדת: בכל העולם מכנים את ארץ ישראל בשם "ארץ הקודש", ולא לחינם. מאז ומתמיד היתה קדושת הארץ אבן שואבת שמשכה את הלב היהודי. היהודים בגלות זכרו תמיד את הארץ הרחוקה שמעולם לא זכו לראותה. המעניין הוא, שלא רק בעת צרה, אלא גם בתקופות ובמדינות שבהן התבססו היהודים יפה, הם המשיכו להתפלל שיזכו לשוב לארץ ישראל. מבחינה כלכלית לא היה לארץ ישראל כח משיכה, רק דבר אחד משך אליה והידק את הקשר עמה, והוא קדושת הארץ.

דוד המלך הגדיר את ארץ ישראל (שמואל א' כ"ו, י"ט) שהיא "נחלת ה'". בהתאם לכך על הגישה כלפי ארץ ישראל להיות שונה מהגישה כלפי שאר הארצות, וגם הדרכים לקניינה הינם ייחודיים. אימרת מפתח בנידון זה נמסרה לנו מפי רבי שמעון בר יוחאי, האומר (מסכת ברכות ה', א'): "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא. המכנה המשותף של שלוש מתנות טובות אלו הוא היותן תשורות רוחניות ביסודן. תכונות רוחניות אלו דורשות מן האדם עמל, יגיעה וייסורי גוף כדי לקנותן כראוי.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים