האם ניתן לפתור את בעיית הקיטוב שנוצר בחברה הישראלית בין דתיים לחילוניים?

שאלה זו עולה לדיון לעתים תכופות. אחד הגורמים המגבירים את התמיהה בנושא זה היא העובדה שבארצות אחרות קיטוב זה כמעט שאינו קיים. בארצות הברית ובארצות רבות נוספות יהודי שומר מצוות מקובל בחברה ונחשב כאדם מכובד ורצוי, וודאי שאין הוא מהווה נושא לשיחות ביקורת, ואינו משמש מקור לפחד.. הוא בהחלט אינו מפחיד...

במאמר מוסגר נוסיף, שעמים רבים בתבל מתבוננים על אנשים דתיים בעין חיובית, על כל פנים הם אינם מעוררים נוגדנים. לנוכח עובדות אלו מן הראוי לתת את הדעת למחיצה החוצצת בין שני חלקי החברה הישראלית.

הגורם הראשון למצב כאוב זה הוא מגמתם של כלי התקשורת. במאמץ בלתי פוסק הם מנסים להדביק תווית של דמוניזציה לציבור החרדי. הם מנפחים פרשיות שוליות, הופכים אותן לכתבות צבע ומאבדים כל פרופורציה. מאמרי "מומחים" יוצרים אווירת ריחוק ולעתים פחד מפני הבלתי נודע והמאיים. "תחקירים" מעוותים יוצרים תמונה של ניצול בלתי פוסק. במערך משומן זה לא ניתנת הזדמנות נאותה לתגובה, וכל קול דתי "נחנק" בעודו באיבו.

דומה שלא נוכל לעצור הסתה זו באופן ישיר. היושבים במגדל השן של התקשורת ימשיכו בקו מוסכם מראש זה, כל עוד המושכים בחוטים יהיו מעוניינים בהסתה הבלתי פוסקת.

הדרך להקטנת הניכור תיעשה ע"י גישה ישירה לציבור הגדול והדומם. רבים מהם גרים במרחק צעדים ספורים ממשפחות שומרי תורה ומצוות, אולם מעולם לא הכירו היכרות פנימית ועמוקה את היהדות ואת אורח חייה. לא אחת, לנוכח היכרות אישית עם יהודים חרדים, שומעים הערה "הדתי שאני מכיר אינו דומה לדתיים הרגילים..." משפט זה ודומיו הנשמעים חדשים לבקרים, מורים שהיכרות קרובה מסירה מחיצות, ומבטלת חששות ופחדים חסרי שחר.

חשוב להדגיש, כי אדם הנאמן לתורתו מנהל מסגרת חיים ערכית ומלאת תוכן, אולם אינו בדווקא "מסיונר פוטנציאלי". אין לחשוש ששיחה עם אדם דתי תנוצל להטפה או להחזרה בתשובה. לא "חוטפים חילונים" ולא הופכים אותם לבני ערובה!

ייתכן בהחלט שהאדם הדתי יגלה רצון להרשים לטובה ולהסביר לאיש שיחו את מגמת חייו, הוא גם ישתדל לקדש שם שמים ולהותיר טעם של "עוד", אולם מכאן ועד לתהליך בלתי הפיך של חזרה בתשובה הדרך רחוקה מאוד מאוד. חששותיהם של אנשים רבים לשוחח שיחה רצינית ומקיפה בענייני דת מעוררים תמיהה. מדוע הם פוחדים? האם מערך ההגנה שלהם בתחומי הדת הוא כה חלש?

הכרת העולם הדתי אינה מביאה בהכרח לחזרה בתשובה על כל המשתמע מכך. עמים רבים בעולם מטפחים מהלך של חזרה לשורשים, נסיון להבין את אבות אבותיהם שחיו שנים רבות לפני דורנו. רק אנו פוחדים, חוששים ובורחים.

עמי העולם נטלו נקודות חיוביות רבות מכבשונה של היהדות. חבל מאוד שדווקא בני עמנו חוששים להתקרב לארון הספרים היהודי, ארון שהפך למושג נעלה בעולם כולו.

הזיקה לעבר, ההערכה לאבותינו והבנת חשיבותם של הערכים היהודיים בני האלמוות בכוחם של כל אלו לשנות לטובה את חיינו העכשוויים. נמצאים באוצר רוחני זה תכנים חיוביים ומסרים חינוכיים. כך נקים חברה טובה יותר, נקים חברה שאינה פוחדת מעצמה, חברה המכבדת את עברה ופועלת למען עתידה ולמען עתיד בניה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים