אני חי בדילמה: מדוע עלי להנשא ולחלוק את כל מה שיש לי עם אדם נוסף?

על פי השקפת היהדות, לחיינו עלי אדמות יש מטרות - על, תכנים ומגמות. דומה, שאדם שמטרת חייו המוצהרת הינה נהנתנות לשמה, אינו ממצה את חייו כאדם. מחד, היהדות אינה מטיפה להסתגפות, אולם מאידך, החיים, לדעתה, מרוממים יותר מאשר טבילה נצחית בשמנת...

תחושתך אודות הוויתור המשמעותי שעלייך לעשות לדעתך לקראת הנישואין, מעלה מחשבות נוגות נוספות:

בלבו של כל אדם קיים רצון להעניק, להיטיב ולתת לזולתו. רצון זה מתבטא אצל בני אדם בראש ובראשונה בהענקה לילדיהם שלהם. אם, המטפלת בתינוקה בחלק ניכר משעות היום, מצטרפת, למעשה, למעגל האנשים התורמים לזולתם ומיטיבים עם החברה כולה.

דרך חיים של הענקה לזולת תורמת רבות גם לאדם עצמו. דומה שאחת ההנאות הגדולות בחיים היא הסיפוק הנובע מהגשת עזרה לזולת ומסיוע לו. לבו של האדם הופך לרחב יותר, וללב הגדול והרחב זורמים נחלי סיפוק ונהרות של קורת רוח.

אדם שאינו מעניק אפילו לילדיו, מוטב שיחטט היטב בפנימיותו, וינסה לשפר את גישתו. אדם שאינו חש שחשוב מאוד להנשא וללדת ילדים, חסר לו מימד יסודי בהבנת מהותו כאדם.

היהדות מעלה על נס נושא זה של הקמת דור חדש. בכך הופך האדם להיות שותפו של הקדוש ברוך הוא, שברא את העולם ויישב אותו בבני אנוש. ע"י כך האדם מנצח את המוות, ולמעשה הוא הופך לנצחי. הוא תורם לאנושות ומשפיע על מהלך הדורות כולם. אדם זה, גם רווה נחת וממלא באושר את מאגרי חייו. הוא שינה סטאסטוס. ממעמדו הקודם כאדם בודד ומצומצם, הפך לאדם אוניברסלי, לבעל משפחה המשתלבת באוכלוסיית עולמו של ה'. ראי נא את מגמתך שלא להנשא כצמצום, ככבילה עצמית בעבותות מיותרים, כאי יציאה למרחב. אין ספק שמחשבות מסוג זה תסייענה לך לצאת מהקונכיה שבנית סביב עצמך. לצאת ולהיות מאושרת!



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים