שמות החומרים כדוגמה להגדרת השפה

מאמרים נוספים
הקדמה
מהי שפה מדוברת?
שמות החומרים כדוגמה להגדרת השפה
לשון הקודש - נוסחה מדוייקת
מאמרים נוספים
המפתח למשמעות האותיות
מבנה השורש
האות ג
האות א
האוזן והאיזון
בניית מלה בלשון הקודש
מאמרים נוספים


הבה ננסה לצעוד בנתיב שונה במטרה להבהיר מהי שפה מהותית, שפה השונה לחלוטין מהשפות ההסכמיות עליהן כתבנו עד כה.

כאשר אדם נכנס לחנות ומבקש 'בקליט' (סוג של פלסטיק ששימש שנים רבות כמבדד חשמל). המוכר יודע מה הוא רוצה, אך אם ישאל אותו הקונה מדוע החומר נקרא 'בקליט'? או מה מקורו של השם? קרוב לוודאי שהוא לא ידע להשיב על שאלותיו.

מהו מקור השם 'בקליט'? מהממציא ד"ר לאו בקלנט.

גם המלה 'ניילון' היא דוגמא מעניינת. החומר כה נפוץ, עד שכל שקית נקראת 'ניילון', גם אם היא מיוצרת מחומר אחר...

מהו איפוא מקור השם? סוכן מכירות שהתבקש להמציא שם לחומר כימי חדש שפותח על ידי חברת דיו-פונט, התבונן בנייר המכתבים, בו היו רשומים כל סניפי החברה. בין היתר היה לה סניף בניו יורק וגם סניף בלונדון. ניו יורק ולונדון יוצרים את הצירוף "ניילון". האם אפשר לבוא אליו בטענה שהשם שבחר אינו נכון? לא ולא! הוא דווקא בחר בשם שנקלט היטב!

דוגמה נוספת הממחישה שנושא שמות החומרים סובל מאותה בעיה שסובלת כל שפה בעולם, היא המילה 'פורמייקה'. מהו מקור המלה? 'פורמייקה' בלטינית היא 'נמלה'. מה הקשר? פשוט מאוד. לפני מעט פחות מ-300 שנה לקח כימאי גרמני נמלים וזיקק אותן. הוא קיבל נוזל בעל ריח חריף וטעם חמוץ מאד. הוא החליט שזוהי חומצה, וקרא לה פשוט: חומצת נמלים... (פורמזויירה בגרמנית, או פורמיק אסיד באנגלית). זמן רב לאחר מכן פותח החומר 'פורמלין', שהוא חומר שנועד לשימור עוברים. כעבור שנים רבות גילה מישהו שמפורמלין (או בשמו הכימי פורמאלדהיד) בתערובת חומרים נוספים, מפיקים פורמייקה!

דוגמאות אלה נועדו להמחיש עד כמה אין לצפות לחכמה או לסדר בשפה, אולם עם זאת, הדוגמה מתחום הכימיה מורה לנו שקיימת אלטרנטיבה אחרת! קיימת דרך לקרוא לחומרים בשמות, כך שבאמצעות השם ידעו בדיוק מהי הכוונה. ויותר מכך, גם אם אותו אדם לא ראה ולא שמע מעולם על חומר זה, לא זו בלבד שידע על מה מדברים, הוא גם יוכל לדעת ממה מורכב חומר זה.

קיימת שיטה למתן שמות - שיטה שהיא אינה הסכמית, אינה שרירותית ואינה ריקה מתוכן. על פי שיטה זו, כאשר אני אומר את השם, אני מוסר בכך את כל האינפורמציה האפשרית על אותו חומר.

לדוגמה, נוכל לומר 'מלח בישול' או 'זלץ' ולא אמרנו מאומה. אולם, אם נאמר 'נתרן כלורי' - אמרנו הכל. המלח בנוי מנתרן ומכלור! כשיודעים כימיה תיאורטית, הרי שמנוסחת המבנה הכימי יודעים כל מה שאפשר לדעת על המלח. מכירים את הצורה, הצבע, הטעם, המשקל ועוד. הדבר נודע מהסיבה הפשוטה שכל מה שהופך מלח למלח, היא העובדה שהוא מורכב מנתרן ומכלור. הגענו, אם כן למסקנה שהנוסחה הכימית שונה משם סתמי הניתן לחומר. היא 'צילום' של החומר לשפה מיוחדת מאד, שפה המתרגמת את החומר לסימנים שאינם שרירותיים. "שפה כימית" זו מהווה דוגמה ליצירת שפה מהותית וברת משמעות.

מערכת "כימית" זו אינה מושלמת. חסרונה נובע מכך שבכימיה מצויים כ-100 אטומים, ובאם איננו מכירים את סימוניהם ואת תכונותיהם, חסר לנו את הבסיס הראשוני. לענייננו, חשוב לדעת שאמנם חיסרון זה קיים בכימיה, אך הוא אינו מצוי בלשון הקודש!

בניית אתרים