האות ג

מאמרים נוספים
הקדמה
מהי שפה מדוברת?
שמות החומרים כדוגמה להגדרת השפה
לשון הקודש - נוסחה מדוייקת
מאמרים נוספים
המפתח למשמעות האותיות
מבנה השורש
האות ג
האות א
האוזן והאיזון
בניית מלה בלשון הקודש
מאמרים נוספים


לאות ג שלושה שורשים:

א. שם האות שמשמעותה לגמול, להעניק.

ב. בתורה שבעל פה מודגש דוקא המושג היגמלות או גמילה, הכלול גם הוא באות ג. כלומר, התנתקות מוחלטת.

ג. המלה הראשונה בתורה שבכתב המתחילה ב-ג היא 'גדול' ('המאורות הגדולים'. ה"א הידיעה, אינה נחשבת).

שלושת המושגים: לגמול, להגמל וגדול מציגים תמונה משותפת מדויקת מאד. חישבו נא על תפוח עץ שגדל כל העת. בתחילה הוא גָמוּל מקבל מן העץ (מי שמקבל כל כולו, ללא נתינת תמורה הוא תינוק, המכונה בתהילים גָמוּל עלי אמו'). תהליך גידולו של התפוח מסתיים בהכרח בשלב הנקרא גמילה או ניתוק. בשלב זה התפוח ניתק מן העץ. בספר בראשית נאמר: 'ויגדל הילד ויגמל'. אצל ילד קיימת גמילה מהיניקה, ולאחר מכן גם גמילה מהתלות בהוריו. ברגע שילד מתחיל לתת ולהעניק, הוא כבר גדול. לעומת זאת, כל עוד הוא מצפה שהסביבה תעניק לו, והוא רואה את הסביבה כספקית של צרכיו, הוא תלוי בה, ולכן הוא עדיין קטן, גמול.

נמצא אם כן שהגידול מתחיל בקבלה ומסתיים בהתנתקות ובמעבר לשלב נתינה. גם התפוח - לאחר הניתוק, נופל ארצה ומתחיל להפיץ את זרעיו.

ל-ג אם כן ישנן שתי משמעויות: האחת - גידול ועליה, והשניה - ניתוק.

מבחינת השורשים, ג.מ.ל. (פירושו גידול), ואילו ג.מ.מ., השורש שיש בו כפילות, בא לרבות, להגדיל את המושג. לדוגמא, כשאנו אומרים, שהמושג כיסא כולל גם כיסא מתקפל וגם כיסא נוח, אנו מדברים על מושג רחב יותר.

קיים גם הפועל ג.מ.ר., כי גמילה היא למעשה גמר הגידול. כל גידול מסתיים בגמילה. אם כן, הגרעין ג.מ. יוצר שני מושגים הפוכים - גידול וגמילה! שני מושגים אלו כלולים בשלבי הגדילה. אם כן, השם ג.מ.ל. אינו מקרי כלל.

מדוע בעל החיים בעל הדבשת נקרא גמל? משום שהוא בעל החיים היחיד המסוגל למלא את עצמו בכמויות אדירות של מים ומזון. הוא מסוגל להיגמל ממזון ומשתיה למשך כחודש, ללכת במדבר צחיח ולקיים את עצמו ממאגרים הנמצאים בגופו ללא כל תוספת מבחוץ. הגמל הוא 'גמול'.

 

המושג ג-דל

גדול הוא המפסיק להיות תלוי בזולתו, ושוב אינו צריך להיות מחובר למקור שמזין אותו. לעומתו, זה שחסר, נקרא בלשון הקודש דל, שפירושו נמוך. לדלדל פירושו לרדת (הקופה מדולדלת, כשהיא מתרוקנת והולכת).

זוהי הסיבה לכך שבתורה שבעל פה הצירוף המובן של ד, וכן שם האות ד, כוללים בתוכם את ה-ד-ל! לעומת זאת, האות דל"ת, שמשמעותה הידלדלות וירידה, אינה מסוגלת להצטרף לאות ג בתור גידול, שהרי לא ניתן לגדול ולקבל, ועם זאת, תהיה התוצאה שהחפץ יקטן וילך. לא ניתן לנפח בלון ולצפות לתוצאה שהבלון ילך ויתכווץ.

ד-ל הוא זה המחובר למקור - ילד או פרי העומד באמצע גידולו.

ג+דל משמעותו לגמול מדלות, החפץ נגמל מדלותו ונעשה גדול.

אפשרות נוספת להבין את הדברים היא על ידי תיאור מעשה צדקה. אדם שחסרים לו אמצעים נקרא דל, ואם הענקנו לו צדקה, עשינו עמו חסד. מעשה זה נקרא גמילות חסד. הבעיה היא, שלאחר שאותו אדם משתמש בצדקה שקיבל, הוא חוזר שוב לדלותו. לכן, החסד הגדול ביותר שאפשר לעשות עמו הוא לא להעניק מתנה, אלא לתת הלוואה גדולה (בשולחן ערוך מובאות שמונה דרגות של גמילות חסדים הנעשות על ידי צדקה, וההלוואה המדוברת נחשבת לדרגה הגבוהה ביותר). זוהי גמילות החסדים הגדולה ביותר, למרות שבעתיד על העני להחזיר את ההלוואה. מדוע? כי בעזרת ההלוואה הוא יוכל לפתוח עסק כלשהו, להתחיל להרוויח, ולאחר שיחזיר את ההלוואה, יוכל לפרנס את עצמו. בכך הוא עצמו נגמל ומתנתק ממצב של דלות. מעתה והלאה הוא כבר אינו דל אלא גדול.

המילה 'גדול' מבטאת בדיוק את עצמה! אין הכוונה למי שמלאו לו 18 שנה, אלא הכוונה היא לזה הנגמל מדלותו, ההופך להיות נותן ושוב אינו תלוי בזולתו.

 

הגרעין מ.ל.

עד כה בחנו את ה-ג.מ., ועתה נתבונן ב-מ.ל., שני המרכיבים הנוספים של שם האות ג, ובכך אנו מקיפים את התמונה מכל זוויותיה.

הצירוף מ.ל. יוצר שני שורשים. האחד מ.ל.א. = למלא, והשני מ.ל.ה. = חיתוך ("ומלתם את ערלת לבבכם" דברים י', ט"ז).

במקרה זה הצירוף לגרעין אינו נותן תמונה פשוטה. כאן אנו מקבלים שני דברים (מ.ל.א. - מ.ל.ה.), שלכאורה אינם קשורים זה לזה. אולם התבוננות מוכיחה שקיים קשר בין הדברים: ניתן למלא רק כלי ריק. ניתן למלא כלי כל עוד יש בו חלל. תהליך המילוי הוא תהליך שמסתיים בהכרח. נמצא אם כן, ש-מ.ל. כמילוי חייב לכלול גם ניתוק, וזוהי בדיוק המשמעות של האות ג, על שלביה השונים: לגמול פירושו למלא, והיגמלות היא ניתוק.

קיים פה אם כן, תכנון מושלם בשם האות עם המשמעויות כולן.

 

זווית נוספת של האות ג

כאמור, המשמעות הראשונה של ג היא, לגדול. למעשה, בצירוף לאות ב אנו רואים תנועה כלפי מעלה: גבוה, גבעה, להתגבר ("איזהו גיבור הכובש את יצרו" - המתגבר על יצרו, נעשה גבוה יותר מבחינה רוחנית). גם בצירוף האות א נוצרת משמעות דומה: גאות, גאווה (גאווה היא הגאות של האגו - חשיבות האדם בעיני עצמו עולה על האמת).

לנוכח העובדה שבאות ג טמון מושג הגובה, מהי המלה המתארת בלשון הקודש את הנקודה הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה לפי כלל ההכפלה? המילה היא 'גג'!

אדם הדובר שפות זרות יודע עד כמה בכל השפות הללו שורר אי סדר מוחלט. אין לצפות לקשר כלשהו בין רעיונות או מונחים קרובים. לכן, כאשר לפתע אנו רואים בלשון הקודש מערכות כה מסודרות, האירוע מפתיע! כאשר אדם שואל כיצד נתרגם לעברית את המלה roof? והתשובה העצמית תהיה: היות שזוהי הנקודה הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה, הרי שלפי כלל ההכפלה, בלי לדעת עברית כלל, המילה צריכה להיות ג-ג. ואמנם, במילון עברי-אנגלי הוא נוכח ש-roof הוא אכן גג!

אותה תופעה חוזרת לגבי האות ג במובן של חיתוך:

ג.ז.ר. = לגזור.

ג.ז.ע. = עץ שגזרו (כרתו) ממנו את הענפים.

ג.ז.מ. = כריתת ענפים.

ג.ז.ל. = לנתק רכוש בכוח.

עתה נשאל אדם כיצד אומרים בעברית: to shear, שפירושו לגזור צמר - והוא יוכל להגיע לתשובה ג.ז.ז., בלי להכיר את המילה בעברית. הכפלת האות מורה על פעולת הגזירה החוזרת על עצמה שוב ושוב בעת גזיזת הצמר.

בניית אתרים