מה יכולה היהדות לתרום למלחמה בתאונות הדרכים שהפכו לצערנו למכת מדינה?

בתחום כאוב זה כבר נאמר כמעט הכל. יחד עם זאת אין ספק שחשוב להגביר את מערכת ההסברה בעניין. שהרי כל הישג, ולו הזעיר ביותר, מסוגל להציל חיים.

אתעכב על מספר נקודות מזווית הראייה של היהדות. ייתכן שאין בהן חידוש, אולם לא החידוש הוא הדרוש בתחום זה, אלא השינון, תשומת הלב והפנמת הדברים.

א. עניין חשיבות חיי אדם הוא ערך נעלה מאד עפ"י היהדות. כל המצוות (חוץ מ- 3) נדחות מפני פיקוח נפש. על כל אוחז בהגה לחוש שאוצר יקר מפז נתון לאחריותו. חייו האישיים, חיי הנוסעים עמו וחיי עוברי הדרך עלולים חס וחלילה להיפגע כתוצאה ממעשיו או ממחדליו. אם יצליח להחדיר ללבו שהוא מופקד על היקר מכל, קיימת תקווה שתחושת לב זו תביא אותו לנהיגה בטוחה יותר.

ב. ההיבט על ערכם הנשגב של חיי האדם הביא לאזהרה חמורה מאוד של היהדות, והיא: להתרחק ממקום סכנה. התורה מתנגדת נחרצות לקלות הראש ולנטייה להרפתקנות מסוכנת, שקנתה שביתה ברבדים שונים באוכלוסיה, בעיקר בקרב צעירים. הוראות ברורות ניתנו בהלכה: אין לעבור במקום מסוכן, אין להתקרב אליו, ויש לנהוג בכל האמצעים העומדים לרשות האדם כדי להקטין את הסכנה של פגיעה בנפש.

להיבט זה יש השלכה חשובה ביותר בתחום תאונות הדרכים. תחזוקה נאותה של הרכב, הימנעות מנהיגה במצב של עייפות, זהירות יתרה בעת נהיגה בדרך קשה או חשוכה – כל אלו מסוגלים למנוע תאונות דרכים רבות.

ג. גורמים העוסקים בחקר תאונות הדרכים מצביעים על חולשה אנושית כעל אחד הקטליזאטורים של התאונות למיניהן. נהגים רבים, ביושבם ליד ההגה, מתנהגים עפ"י נורמות חיים שונות לחלוטין מאלו האופיניות להם במצבים אחרים. גם אנשים שניחנים בטוב לב ובמידת הסבלנות, ובולטים בהתנהגותם הנאותה בתחום יחסי האנוש, עלולים להשתנות לרעה כאשר הם משמשים בתפקיד "נהג". כאן הם נעשים חסרי סבלנות, עומדים על שלהם, נכנסים לעימותים קטנים מי יקדים ומי יעקוף, אינם מוותרים על זכות הקדימה שלהם ועוד ועוד. נוקשות זו, הגובלת לעתים ביחס דורסני, משמשת נושא לדיונים רבים אצל המומחים בתחום זה. השליטה על ההגה נותנת לאדם תחושה של כח ועצמה. כתוצאה מכך הוא לעתים דוהר, מאבד פרופורציות ואינו מתחשב בזולתו. התנהגות זו מביאה לעתים לתאונות קשות ולנפגעים רבים.

היהדות מביטה על המצוות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מכלל תרי"ג המצוות. הן קשורות בקשר בל יינתק למצוות שבין אדם לקונו, ושתיהן כאחת מחייבות בכל עת ובכל שעה, גם בעת הישיבה מאחורי ההגה והלחיצה על דוושת הגז.

ד. אדם ינהג בזהירות רבה מאוד ביודעו שאשתו או בנו חוצים בשעה זו את הכביש. האהבה אליהם תגביר בלבו את רגש האחריות ואת שימת הלב. מצות "ואהבת לרעך כמוך" מגבירה את האהבה לזולת, גם אם הוא אינו נמנה על בני המשפחה הקרובים. ככל שהיחס כלפי אחרים יהיה יחס המבוסס על עין טובה, רגש אחווה ולב טוב – כן תגבר הזהירות, תבוטלנה החלטות נמהרות והרות אסון, ותגדל הבטיחות בדרכים.

מי ייתן שיראת השמים, אהבת הזולת ורגש האחריות יגברו, ויסייעו במיגור תאונות הדרכים, שהן אחת הצרות הקשות ביותר הפוקדות את הדורות האחרונים.

בניית אתרים