"הן עם לבדד ישכון" - סמל בלבד או מציאות ממשית?

עם ישראל הוא היחיד מבין העמים העתיקים, שנותר חי וקיים עד לימינו במתכונתו ובצביונו הקודמים. הוא היחיד, ששמר על אמונתו ועל דתו, על יחודו ועל אחדותו. המושג: "הן עם לבדד ישכון" הפך לסמלו המובהק. עם שאינו עומד בשורה אחת עם יתר עמי תבל. תמיד הוא בודד!

קיומו של עם ישראל כיום הינו נס גדול בהתחשב בעובדה שזה כאלפיים שנה העם נתון בגלות קשה ומרה, כשהוא מפורד ומפוזר בין העמים מקצה הארץ ועד קצה. הוא חי ללא ארץ ומולדת משלו, ללא ארגון לאומי, השומר עליו ומנסה לקשור בין חלקיו הנפרדים. באותה עת, אצל עמים אחרים חלו תהפוכות רבות. הם גדלים ונופלים, מתאחדים ונפרדים, מחליפים צורה, מתבוללים ומתמזגים - ולבסוף, נעלמים מן העולם, בלא להותיר אחריהם זכר ושריד. לעומתם, "עם ישראל חי", לא התערב ולא נטמע בגויים. ולא עוד, אלא, שכל חלקי העם, שהתפזרו לארבע קצוות תבל, נותרו קשורים זה לזה כבני עם אחד, למרות המרחקים העצומים שהפרידו ביניהם ולמרות הבדלי תרבות, שפה ומנהגים. במהותו, העם נותר אחד ומאוחד - באמונתו ובתורתו.

לא היה דור, שלא עמדו בו צרים על עם ישראל ובקשו לכלותו גופנית או להשכיח ממנו את תורתו. בהגדה של פסח אנו אומרים: "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". הדבר משקף נאמנה את המציאות המרה במשך כל שנות הגלות, מאז החריב נבוכדנצר הרשע מלך בבל את בית המקדש הראשון והגלה את עם ישראל מארצו ועד השואה המחרידה שהכתה בנו זה עתה. בתנאים אלו לא היתה כל אפשרות טבעית לקיומו של עם ישראל, לולא זאת ש"הקב"ה מצילנו מידם". רק ההשגחה העליונה היא זו שהגנה על עם ישראל לאורך הדורות, והצילה אותו מיד כל הקמים עליו לכלותו.

לדעת מומחים העם היה עשוי למנות כיום מאות מליוני איש, אלמלא ההריגות והגזירות התכופות שמיעטו את מספרו. הפסוקים שנאמרו בתוכחה (דברים ד, כז): "ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה", התקיימו לדאבון לב במציאות. אולם חרף הקזת הדם המרובה של עמנו, המשכנו לחיות ולהתקיים! אמנם לעתים נכרתו מהעם איברים שלמים באכזריות מרובה, אך למרות זאת קיומנו הפך לעובדה שאינה ניתנת לשינוי, בדיוק כפי שחזתה זאת התורה (ויקרא כו, מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם".

עובדה זו, שחזרה והתאמתה פעמים אין-ספור במרוצת אלפי שנות הגלות, מאשרת את ההגדרה הממצה, שהושמעה לראשונה מפי בלעם: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". בדידות זו משמעותה בין היתר שחוקי ההסטוריה של עמנו שונים לחלוטין מכל המקובל אצל עמים אחרים. לא נוכל למצוא עם נוסף שדפים דומים יופיעו בספר דברי ימיו.

התבוננות במתרחש בדורנו מצביעה באופן ברור על העובדה שגם כיום לולא עזרת ה' והצלתו מיד צר, לא היתה לעם ישראל אפשרות קיום מול מדינות רבות המעונינות ח"ו לכלותו ומול מאות מליוני מוסלמים הלוטשים עין על עמנו ועל ארצנו. נס שימור העם והבטחת נצחיותו ממשיכים גם בדורנו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים