מדוע אנו הנקראים עם סגולה, סובלים יותר משאר העמים?

כלל גדול מסור בידינו: ישראל צריכים להיות נעלים מכל האומות, כפי שהשמן צף על פני שאר המשקים. סגולתו של עם ישראל הינה, כפי שהגדירה בלעם בנבואתו (במדבר כ"ג, ט') : "הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב". כשישראל עושים את רצונו של מקום, תכונה זו בולטת בכך שהם מעולים מכל האומות עד שאין לטעות בהם, וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'.

לדאבוננו קיים גם מצב שונה. לעתים ישראל אינם חיים ברמה הרוחנית הנאותה, ובאותה שעה לא ניכרים עליהם דברי הפסוק (דברים כ"ח, י"א): "ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ". אולם חשוב לציין שגם אז הם אינם מתערבים בין העמים. בדידותם ניכרת לעין כל. לדאבון לב הבדידות ניכרת באותה שעה רק בעקבות החבטות שחובטים בהם שונאיהם.

הנביאים לימדונו שהתכנית האלוקית הועידה לישראל תפקיד מרכזי נעלה במשפחת העמים (שמות י"ט, ה') : "והייתם לי סגולה מכל העמים". תכנית אלקית זו תצא אל הפועל בכל תנאי. לכן, מוטב לעם שהדבר יעשה מרצונם הטוב ומתוך שלוה. יחד עם זאת עליהם לדעת שגם אם הם ימאנו וינסו להתערב בעמים, מאומה לא יועיל להם. על כך כבר התנבא יחזקאל הנביא (כ', ל"ב-ל"ג): "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות הארץ... חי אני נאום ה' אלוקים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם".

 לקח זהה עולה גם מהמאורעות שאירעו בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, וכפי שהתבטא המן: "ודתיהם שונות מכל עם". לגזירתו של המן היה רקע שבעטיו נגזרה על ישראל אותה גזירה שגרמה להם כה הרבה צער ועגמת נפש. ישראל שבאותו דור היו ראויים לעונש באשר הם נהנו מסעודתו של אחשורוש. ואמנם, מרדכי הזהירם שלא ילכו לאותה סעודה, אולם הם לא נשמעו לדבריו בנימוק שסכנה גדולה עלולה לבוא עליהם באם לא ילכו. בהעדרם מהסעודה, יתבלט יחודם. הרצון שלא להיות יוצא דופן הביא את היהודים גם להשתחוות להמן, מאחר שכל עבדי המלך נהגו כן. גם במקרה זה מרדכי היה היחיד שביקש לשמור מכל משמר על סגולת היחודיות של עם ישראל. כאן הננו רואים את התכנית האלקית בהתגשמותה: בסופו של דבר מאומה לא עזר לעם. אדרבה, דוקא ההשתתפות באותה סעודה, היא זאת שגרמה לבואה של הגזירה בקצף גדול.

מה מאלפת היא העובדה שבדברי ההקדמה לגזירה של המן נאמר (אסתר ג', ח'): "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... ודתיהם שונות מכל עם". כל הנסיונות לטשטש יחודיות סגולית זו לא הועילו, תמיד עם ישראל נותר חריג בין העמים, ומה חבל שהיהודים לא השכילו להבין זאת מבעוד מועד. רק לאחר שיצאה הגזירה השיבו היהודים אל לבם את דבר המשגה הגדול שעשו, בהמרותם את פי מרדכי הצדיק. ואמנם, בשעה שהם התכנסו לקול קריאתו ושבו בתשובה, באה הישועה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים