כיצד ניתן להבחין בהשגחה פרטית של ה' על עם ישראל?

בשנת תרצ"ג, כאשר צורר היהודים בגרמניה ימ"ש נטל את רסן השלטון, נשאל ה"חפץ חיים" על ידי אחד מראשי הישיבה שלו בראדין, מה יעלה בגורלם של אחינו במדינות גרמניה ופולין, אם יעלה ח"ו בידו של  הרשע הצורר, שהכריז בפומבי על מטרתו להכחיד את עם ישראל, לבצע את זממו.

ה"חפץ חיים" ענה לו כי מזימה זו לא תעלה בידו. מעולם לא הצליח צורר כלשהו לכלות ולמגר את כל עם ישראל בכל ארצות פזוריהם.

השואל הבין לחרדתו שהסכנה קרובה, והוסיף לשאול: אם ח"ו יעלה בידי הצורר להשמיד את יהדות אירופה, שהיא רוב מנין ובנין עם ישראל, היכן יהיה המחנה שישאר לפליטה? על כך ענה ה"חפץ חיים": גם ענין זה כתוב במפורש בדברי הנביאים: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש" (עובדיה א, יז). הרב השואל יצא מאת ה"חפץ חיים", כשידיו רועדות ולבו מלא צער על חורבן יהדות אירופה, אך עם זאת היה לבו סמוך ובטוח, כי ארצנו הקדושה תינצל, וחרב לא תעבור בה.

הדבר אירע כעבור כעשר שנים. כאשר עמדו הגרמנים בשערי ארץ ישראל והתקרבו לגבול מצרים, כיבוש שהיה עלול להכריע את המלחמה לטובתם. הם נחלו מפלה מוחצת במדבר המצרי באיזור אל-עלמין. מפלה זו היתה בלתי צפויה מראש, והיוותה הפתעה מבחינה צבאית.

בחודש תמוז תש"ב, כאשר שהו הגרמנים באל-עלמין, והודיעו שבעוד שלושה ימים יכבשו את ארץ ישראל, התאספו היהודים בשלשת ימים אלו (ט"ו-י"ז בתמוז) בירושלים למשמרות תהלים ולתפילות בלתי פוסקות יומם ולילה. ברדיו הגרמני לגלגו אז על היהודים האומרים תהלים במאה שערים, ואמרו שהם איחרו את המועד. אולם עצת ה' היא תקום! התפילות והתהלים הועילו!

הקב"ה הציל בחסדיו את יהודי הארץ בנסים גדולים וגלויים כבר ארבע פעמים. הגדול שבכולם היה נס מלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו הוכו עיני האחראים על הבטחון בסנוורים. הם לא הבחינו בהכנות הערבים למלחמה. הערבים הצליחו להפתיע ולפרוץ את קו ההגנה הראשון בצפון ובדרום, ולא היה כח צבאי שהיה מסוגל למנוע מהם להתקדם ולכבוש את כל הארץ. מסיבות בלתי מובנות נעצרו הערבים, הן המצרים והן הסורים, ולא התקדמו באופן מיידי. שהייה זו הותירה לצבא ישראל שהות להתארגן ולהדוף אותם חזרה. הקב"ה הראה כי "לא ינום ולא יישן שומר ישראל".

במלחמות הראשונות לאחר קום המדינה ניצחה ישראל בחסדי ה' ובנסים רבים. לאחר מלחמת ששת הימים, למרות הנסים הרבים, התיימרו רבים ואמרו שהרעיון הציוני שמטרתו לפתור את בעית היהודים הוכיח את עצמו. הם התפארו שרדיפות היהודים בגולה שוב לא ישובו. השואה שהתחוללה באירופה לא תחזור שנית, מאחר "שלקחנו את גורלנו בידינו".

והנה, באה מלחמת יום הכיפורים והוכיחה את היפוכם של הדברים. מי שהיתה אז ראש הממשלה אמרה, שבימיה הראשונים של המלחמה ריחפה סכנת שואה על יהודי ארץ ישראל. למרות שיש ליהודים מדינה וצבא משלהם, לא היה ביכולתם למנוע אפשרות של סכנת השמדה. רק הקב"ה השומר על עמו מאז היותו לעם ובמשך כל שנות הגלות, הוא זה הממשיך לשמור עליהם ואינו מאפשר למשנאיהם להפיק את זממם.

כיוון חשיבה זה הוא הנותן תקווה גדולה גם לימים עתידיים והוא זה המצביע על ההשגחה הפרטית המלווה אותנו תדיר.



תגובות הוסף תגובה
1.אמונהיהל יוסף08/02/09
בניית אתרים