מדוע על העם היהודי לספוג כה הרבה מכות ועונשים?

כל אומה עוברת הן מצבים של פריחה והן מצבים של שקיעה. התופעה הבולטת והמיוחדת בהיסטוריה של עם ישראל היא תקופות השואה השונות שפקדו את עם ישראל לאורך הדורות. דומה שאין אומות נוספות שעברו תקופות דומות לאלו שעברו על עמנו, ובודאי שאין אומה נוספת שהצליחה להשתקם ולפרוח מחדש, פעם אחר פעם, למרות המכות הנוראות שספגה.

מדוע נגזר ממרומים על עם ישראל לעבור מאורעות כה קשים? ברור לנו שהא-לוקים אוהב אותנו ושומר עלינו, ואם כן, מדוע הוא אינו מונע כל זאת מאיתנו?

יתר על כן, אנו קוראים בתורה שעונשים אלו ניצפו מראש. פעמיים הזהירה התורה, שאם לא ישמעו בקול א-לוקים ולא יקיימו את המצוות, יהיה העונש בלתי נמנע. התורה תיארה זאת בצורה קשה ביותר, ואמנם פעם אחר פעם התאמתה נבואה זו עד לפרטי פרטיה.

התורה מסבירה את הסיבה לעונש הכבד בכך, שאנו תולים כל דבר ביד המקרה. איננו מוכנים לראות את יד הבורא בכל הקורה איתנו. כאשר אדם סוטה מהדרך הישרה, שולחים לו אותות אזהרה מן השמים בצורת עונשים קלים יחסית. המפעל של אותו אדם צובר הפסדים, הוא לוקה בבריאותו וכדו'. פעמים רבות הוא אינו מוצא קשר ישיר בין אירועים אלו למצבו הרוחני. הוא רואה לנגד עיניו רק את הסיבות הטכניות שיצרו את הבעיה, ואינו מנסה לפענח את מה שעומד מאחורי ההתרחשויות. לנוכח אדישות זו, כאשר קיים חשש לקיומו הרוחני של העם כולו, יש צורך לגרום זעזוע, יש צורך באסון החורג מדרך הטבע. אסון מסוג זה יעורר את בני האומה ויחייב אותם לערוך חשבון נפש.

אחת מדרכי הנהגת הבורא היא, שהעונש אינו בא מיד לאחר החטא. ה' ממתין בסבלנות ונותן לאנשים אפשרות להתחרט על מעשיהם ולחזור בתשובה. רק כאשר מתמלאת הסאה, ואין דרך אחרת שתביא לתיקון המצב, ה' נוקט באמצעי דרסטי זה של שבירת המערכת כולה.

אחת הסיבות המביאות להכרח להרוס על מנת לבנות, היא הנטייה האנושית לדבוק בדרכי החיים הקודמות. כאשר אדם עובר עבירה, הוא מצפה לעונש מיידי. כאשר העונש אינו נראה באופק, הוא רואה בכך לגיטימציה למעשיו, לפחות כגורם מרגיע לאחר מעשה, ולכן הוא ממשיך בדרכו. הדורות הבאים אחריו, שהורגלו לדרך זו, אינם מעלים כלל על דעתם שהדרך פסולה, והם נאחזים במסורת שלילית זו כבדבר מקודש. שום תוכחה ושום עונש לא יחזירו אותם למוטב, שהרי זוהי דרך אבותיהם. ויותר מכך, בני האדם סבורים, שאם האבות עברו אותה ללא פגע, אין סיבה לחפש דרכים אחרות. והנה, כאשר מתמלאת הסאה, ובא עונש מפתיע בעוצמתו, כולם עומדים ותמהים: מדוע העניש ה' באופן כה קשה? הם אינם מצרפים את מהלך הדורות לחשבונם, את האזהרות החוזרות ונשנות שהופיעו לאורך הדרך, את המבוי הסתום שהם נקלעו אליו. בעיניהם הם רואים רק את המאורע המעציב, אולם, כאמור, המבט חייב להיות רחב יותר ומעמיק יותר. מבט אל השורשים המסבירים את הכל.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים