מדוע כל ההיסטוריה היהודית רצופה גזירות, גירושים ודיכוי? לא מגיע לנו מעט שקט?

נגעת בשאלה מהותית, אך חבל שהנך רואה רק את מחצית הכוס הריקה. לנוכח העובדה שהנושא מסועף, אציב מספר נוקדות הבהרה. למעשה, כל נקודה בתחום זה ניתנת להרחבה ולדיון מעמיק.

א. הקביעה היסודית נכונה. מהלך ההסטוריה היהודית שונה ממהלכים מקבילים אצל עמים אחרים באופן קוטבי. נצחונות, כיבושים ואף שנות שלווה והתבססות - אלמנטים הנמצאים לרוב אצל עמים אחרים - נעדרים כמעט לחלוטין מהעבר היהודי.

גם המכות שהיכו בנו ללא רחם, והעובדה שנדדנו ממקום למקום כמעט ללא הרף, אינם מנת חלקם של עמים אחרים. נכון, עמים רבים סבלו לאורך ההסטוריה, אולם עוצמת הכאב, ריבוי התופעות, אורך התקופות ופיזור נקודות התורפה בכל רחבי הגלובוס – מאפיינים רק את גורלנו. אין לנו עבר 'נורמלי'.

ב. בהערת אגב, אם ניסית לרמוז שרק בעבר היתה לנו בעיה, ואילו בהווה אנחנו חיים בשלווה כמו בשוודיה, זוהי התעלמות מוחלטת מהמציאות העכשווית. חוזי המדינה והוגיה סברו שכאשר לעם ישראל יהיו פיסת אדמה, שלטון ופריטים נוספים המאפיינים מדינה מתוקנת, מיד ייכלל עמנו במשפחת העמים כשווה בין שווים. לדאבון לב, העובדות שונות לחלוטין. לא זו בלבד שבארצנו עצמה אין אנו מוצאים מקום להניח בו את ראשנו בשלווה, אלא המדינה והמתרחש בה מהווים קטליזטור לאירועים אנטישמיים בעולם כולו. הבעיה כלל לא נעלמה. בתחומים מסויימים היא אף החריפה. כך שאין כל אפשרות להפנות אצבע מאשימה כלפי העבר.

ג. שלא כבפרקי היסטוריה של עמים אחרים, המתאפיינים בעיקר באירועים ארציים ובתנודות חומריות, היו לעמנו תקופות של פריחה מבחינה רוחנית. בשעה שכל העמים שקעו בתרדמה תרבותית ובהסתאבות, פרח עולם הרוח של עמנו. בתוככי ימי הביניים החשוכים הרמנו אבוקה של תרבות וחכמה. ספרים רבים, שנכתבו בשנים ההן, מלווים אותנו עד היום, ולאורם אנו חיים.

המסורת התרבותית והרוחנית שעברה מדור לדור, לא נקטעה מעולם. היא המשיכה למרות הגלויות ולמרות תקופות השמד. גם לנו היו נצחונות, גם אנו כבשנו לא אחת – בתחום הרוח!

כמעט כל עמי העולם שאבו רעיונות, הגיגים ופרקי תרבות מעמנו. הם שימשו להם מקור להשראה, תשתית לחוקים דתיים ויסודות לבניית חברה מתוקנת.

ד. הגורם הדומיננטי ביותר במהלך היסטורי זה הוא גורם הנצח, יכולת ההישרדות. הפוך מכל הגיון, בניגוד לכל התחזתיות ולמרות כל חוקי הסטטיסטיקה ממשיך העם לצעוד, לשרוד ולחיות. יתר על כן, הוא אינו שוקע לעולם. תרבותו חיה, הוא מגלה רעננות, וברוח עלומים הוא ממשיך מורשת תרבות בת אלפי שנה.

ה. נכון, קשה מאוד להשוות את ההיסטוריה היהודית לזו של אומות העולם, אם הנך מחפש קרבות אבירים, תוארי אצולה, הקמת אימפריות ושנות שלווה – לא פנית לכתובת הנכונה. כאן קיימים מושגים אחרים: תרבות רוחנית עשירה, אחווה וחסד, יכולת הישרדות ניצחית וקשר רצוף עם בורא עולמים.

ו. אין עם נוסף החי לאורו של העתיד. גם המעצמות הכבירות ביותר אינן יודעות מה ילד יום. עם ישראל חי לאורה של הגאולה העתידה, גאולה שתביא פדות לעולם כולו ותגאל אותו מייסוריו. האמונה, התפילות, לימוד התורה ואורח החיים - כולם ספוגים בניחוחה של הגאולה המתקרבת והולכת. יכולת הקיום הפלאית שלנו מוכיחה שגם העתיד מובטח לנו.

נסה נא לדפדף בספר ההיסטוריה העתידי של עמנו. תמצא בו תשובות לתעלומות רבות, הנראות כחסרות פשר במבט עכשווי. העם צועד בנתיבות הגאולה. הוא החל בצעדה זו כבר בעת הגאולה הראשונה, בשעה שיצא ממצרים, מבית עבדים. צעדה זו ממשיכה ללא הרף. כאשר נגיע לטרקלין הגאולה, תקבלנה גם שנות הסבל ממד שונה. נבין אותן היטב, נבין שהן הן אלו שהובילו אותנו אל הפדות והגאולה. העתיד יסביר היטב את העבר. ההסטוריה מתחילתה תבהיק באור שונה - באורה של הגאולה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים