מהי המטרה של קיום המצוות?

מצוות התורה הינן רבות ומגוונות. הן פרושות על כל תחומי החיים ומקיפות את ההוויה כולה. בכל מצב ובכל מישור ניתן לפגוש את מצוות התורה המדריכות ומכוונות את דרכינו. טועה הוא אדם הרואה בתורה קובץ חוקים גרידא. היא הרבה מעבר לכך! התורה, כשמה כן היא, הוראה לאדם מישראל, הנחיה לאורך דרך החיים. היא מלמדת אותו בכל עת את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה.

כאמור, הדרכותיה של התורה מצויות בכל מישורי החיים ומקיפות את כל התחומים. יש בה הוראות לנושאי המשרות הרמות: מלך, שופט וכהן, וגם הוראות לכל אדם מישראל מעת שנכנס לעול המצוות ועד יומו האחרון עלי אדמות. התורה מלמדת כיצד יש לנהוג במקדש ובמשכן, ויש בה גם מצוות הנוהגות במעונו הפרטי של כל יהודי. נאמרו בתורה מצוות ואיסורים הנוהגים בשבתות ובמועדים, ולעומתם, גם ימי החול מצויים במסגרת התורה והמצוה.

היקף זה נובע מעצם מהות התורה. הקב"ה כתב לנו בתורתו (ויקרא י"ח, ה'): "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". משמעות הדברים היא, שהחוקים והמשפטים ניתנו כדי לכוון לאורם את החיים. המצוות אינן משמשות כתוספת בצד החיים, אלא הן הוראות המלמדות אותנו כיצד לחיות על פי רצון ה'. יתכן שמאן דהו יתמה כיצד ניתן לעמוד ב"נטל" זה. אולם אנו היהודים יודעים מן הנסיון שדוקא המצוות הופכות את החיים למלאי תוכן וענין. אתגרים ועימם נצחונות הם מנת חלקו של כל יהודי הצועד בדרך החיים, ומקיים את צו התורה: "ובחרת בחיים". (דברים ל', י"ט).

התורה מגלה לנו את טעמן הכללי והגלוי של המצוות: "ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם" (במדבר ט"ו, מ'), "והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני" (ויקרא י"א) ובפסוקים נוספים. בכל הפסוקים הללו חוזר הביטוי "קדושים תהיו" באופנים שונים. הקדושה היא המפתח להבנת מטרתן של המצוות, היא מגמתה של התורה והיא גם הטעם היסודי של כל מצוותיה. קיום רצוף ומתמיד של מצוות התורה מביא להתקדשות מהותו של האדם. כל רגשותיו, נטיותיו ויצריו מתקדשים ומיטהרים. אדם המקיים את המצוות, מקדש את הטבע, מטהר את יצריו ומכוון את יישותו אל אלוקיו, שהוא מקור הקדושה.

מן הראוי להדגיש: הדרך להשגת יעד עליון זה אינה מושגת על ידי התנכרות לדרישות הגוף או על ידי מלחמה בצרכיו היסודיים של האדם. אדרבה, אנו מצווים לשמור על בריאות הגוף ולא להסתגף. עלינו לאכול במידת הצורך, להקים משפחה ולנהל אורח חיים חברתי תקין. אולם יחד עם זאת, תמיד נקוט בידינו הכלל הגדול: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". על המעשים החומריים להתנהל בהתאם לחוקי התורה ומצוותיה, ומתוך מגמה שהם יהוו מסגרת לקיום המצוות ולקדושה שתשרה על כל מעשינו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים