מהי תרומתו של שולחן השבת למשפחה היהודית?

סעודות השבת תורמות רבות לעיצובה של המשפחה, לחיזוק רוחניותה ולהקניית ערכי חינוך נעלים לילדים. המסובים סביב השולחן שרים זמירות שבת ושירי קודש נוספים, מעלים רעיונות על פרשת השבוע ובענינים נוספים המגבירים את האהבה לדברי תורה ומעשירים את הידיעות בהלכה ובאגדה. בכוחן של סעודות השבת להוות מקור אור לכל ימות השבוע.

בסדר חייה של משפחה שאינה צועדת בדרך המצוות, מעטים הם האירועים בהם כל בני המשפחה מתכנסים לסעודה חגיגית ונעימה, המתנהלת ללא לחץ זמן, בנינוחות ובשלוה. האנשים 'מחוברים' תמיד לאמצעי התקשורת, לצלצול הטלפון, לידיעות הזורמות מבחוץ, וכמעט שלא נותרת להם הזדמנות להתייחד עם בני הבית, להעניק את מלוא תשומת הלב לילדים, להאזין לדבריהם בסבלנות ולחוש בגיבוש הנוצר בין כל חלקיה של המשפחה, בין ההורים ובין ילדיהם.

בסדר חייה של משפחה הצועדת בדרך המצוות תופשות מקום של כבוד שלוש סעודות חגיגיות הנערכות מדי שבוע, סעודותיה של שבת קודש. בני הבית מסובים לשולחן הערוך במיטב כלי הבית, כשהם לבושים בבגדים הדורים, ונהנים ממיטב מאכליה של עקרת הבית.

אווירת הסעודה הינה מרוממת ורגועה כאחד. לכל אחד מבני המשפחה ניתנת אפשרות להתבטא כרצונו, וכולם מקשיבים לו ומאזינים לדבריו. בדרך כלל הילדים מספרים על אשר למדו במשך השבוע, האב שואל אותם שאלות בדברי תורה, ותשובותיהם הנכונות מהוות מקור של נחת רוח להורים. גם זמירות השבת והשירה בצוותא מסייעות לגיבוש המשפחה ופורטות על נימים חבויים בלב פנימה.

יודעי דבר מציינים שחוסנה של המשפחה היהודית, שצלחה לאורך אלפי שנים נהרות דם ודמע, נבע מאווירתה של השבת. בימות החול נשא היהודי את משא החיים הכבד, ונאבק לעתים קרובות מול כוחות חזקים ממנו, שכמעט הכריעוהו. אך בשבת הוא חש כבן מלך, הוא חש כאדם שאוצרות תבל מצויים בהישג ידו. ההרמוניה המשפחתית והנחת מהילדים נסכו תקוה בלבו, והוא יצא מהשבת מחוזק ומעודד. הוא אגר כוחות חדשים כדי לעבור את ימות השבוע הקשים, וזאת, מתוך ציפיה מחודשת לשבת הבאה, הממשמשת ובאה.

מן הראוי להדגיש: לא רק בשנות הגלות הקשות האירה השבת את החיים היהודיים. גם כיום מסוגל שולחן השבת להוות מקור לשלוות נפש, לסיפוק ולשמחה. מרוץ החיים העכשווי אינו מותיר זמן לחיים נינוחים ושלווים. אותה "עצירה" סביב שולחן השבת מסוגלת לתרום רבות לסיפוק רוחני, לקשר הדוק עם בן/בת הזוג ועם הילדים, למבט חיובי יותר על העולם ולתקוה טובה יותר לעתיד.

סביב אותו שולחן-שבת ישבו דורות, דורות של יהודים בכל ארצות פזוריהם. ממנו הם שאבו עוז ותעצומות להמשך דרכם. אין כל סיבה ששולחן זה לא ישמש גם לנו כיהלום שבכתר, נקודת זמן שתהיה מרכז חייו של הבית, נקודה שתהיה הלב של המשפחה היהודית.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים