מהו ההבדל בין המשפט התורני למשפט החילוני?

חלק המשפטים שבתורה כולל את מערכת היחסים שבין אדם לחברו: דיני נזיקין וקנין, גנבה ואבידה, דיני שומרים ושותפים ועוד. בחברה האנושית מקובל שמערכת משפטית זו מושתתת על רצון טוב של הבריות, על פניה למצפון האנושי, על הגיון, על טובת החברה וכיוצא בזה. לעומת זאת, התורה מלמדת אותנו שדיני המשפטים של תורתנו יסודם אינו טמון באדם, אלא הוא נובע מהבורא. רצונו של הקב"ה שהתגלה לנו במעמד הר סיני, הוא המכתיב לנו משפטים אלו. חוקי החברה בישראל המעוגנים בתורה אינם סדרים סתמיים, שבדומה להם ניתן למצוא אצל אומות או אצל תרבויות אחרות. דיני התורה המתייחסים לסדרים שבין אדם לחברו, הם חלק בלתי נפרד מתורת האלוקים וחותם הקדושה טבוע בהם. כל הסגולות שנאמרו על מי שלומד תורה לשמה, נכונות הן בין אם אותו יהודי עוסק בתורת הקרבנות, המזבח ובית המקדש ובין אם הוא עוסק בסוגית "שור שנגח את הפרה". מוצא כל דברי התורה אחד הוא.

גם אם כלפי חוץ נדמה לעתים שקיימת הקבלה בין דין תורה מסויים בדיני ממונות לבין המקובל בחוקים אחרים, הדמיון נובע מהצד החיצוני של הדברים בלבד. בפנימיותם שונים הם הדברים לחלוטין. לתורת ה' קיימת סגולת התקשרות עם מעמד הר סיני, דבר שאינו מצוי, כמובן, בכל מערכת משפטית אחרת. להבדל זה קיימות משמעויות רחבות טווח. התורה המבססת גם את דיני הממונות על יסוד המצוה שניתנה בסיני, לא זו בלבד שבכך היא חתמה אותם בחותם הקדושה, אלא שהיא גם נתנה להם תוקף מעשי קבוע. הסדר יחסי חברה שאינו מושתת על אדני המצוה, הינו חלש, רופף וארעי. ההיגיון האנושי, גם הבריא ביותר, הוא "גמיש" למדי ואינו עמיד בפני לחצים של יצרים ושל שאיפות למיניהן. לכן, במוקדם או במאוחר, עם השתנות התנאים, ישתנה גם החוק האזרחי ללא הכר. לעומת זאת, דיני התורה הינם שרירים וקיימים בכל מקום על פני כדור הארץ, והם ימשיכו להתקיים עד סוף כל הדורות.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים