כיצד יתכן שאדם שכל חייו לומד תורה יחווה את דעתו במדיניות חוץ וצבא?

כדי להמחיש את השאלה נציב מצב נתון: ראש ממשלה מקבל דיווח סודי שמדינה שכנה מתכוננת לתקוף את ארצו בימים הקרובים. עליו להכריע האם להקדים את האויב ולנצל את גורם ההפתעה או להמתין לבאות. הדילמה קשה מאד. אם יתברר שהדו"ח אינו מבוסס, הוא יסתבך וישא בתוצאות. אולם, גם אם העובדות נכונות, אם תתקוף ארצו ראשונה, הוא יצטייר בעיני העולם כתוקפן, והדבר יגרום נזק בלתי הפיך לעם כולו. מצד שני, אם לא יתקוף, הוא מסכן את בטחון המדינה. ראש הממשלה מכנס מיד את יועציו, אך הדעות חלוקות, וההכרעה נותרה בידו. עליו להכריע מיידית. מהם הגורמים המנחים אותו בהכרעה כה גורלית?

מסתבר, שברגע זה לא די לו בידע האישי שלו, וגם לא בניסיון שצבר במשך השנים. הכרעה מסוג זה דורשת כושר חשיבה וניתוח, ומלבד זאת היא דורשת גורם נוסף. ראשית, הוא חייב להיות אובייקטיבי. עליו להתנתק מאינטרסים אישיים, משפחתיים ומפלגתיים, העלולים להשפיע על ההחלטה הגורלית. האם הוא מסוגל לכך?

כל אחד מאיתנו נדרש להכריע לאורך שנות חייו הכרעות רבות. כאשר אדם מעוניין להקים משפחה ועליו להחליט על בחירת בן זוג מתאים, קשה למצוא אדם שיוכל לומר על עצמו שהוא מסוגל להכריע בשאלה זו בלי להיות מושפע משיקולים זרים, כגון: מה יאמרו במשפחה? כיצד יגיבו החברים וכדו'? למרות שהחלטה שגויה עלולה להמיט עליו אסון, ואיש לא יחלץ אותו ממנו, גם לא המשפחה והחברים, בכל זאת הוא מערב את דעתם בשיקול דעתו.

מי פיתח שיטה שבאמצעותה ניתן להשתחרר מהאגו ולהיות מנותק מעצמו? רק אדם שבמשך שנים רבות הרגיל את עצמו במלאכה זו ופיתח שיטות חשיבה ובדיקה עצמית ללא משוא פנים, יוכל להגיע למצב של ניתוק אמיתי מכל נגיעה אישית.

מי שמטרתו המוצהרת היא 'תורה לשמה', פניו אינן מועדות להשגת תארים. כדי לרכוש את המוטיבציה, שבלעדיה אין סיכוי להחזיק מעמד, עליו לקנות ערכים רוחניים: יראת שמים ואהבת הבורא. ערכים אלו נרכשים רק בעקבות השקעה של מחשבה תמידית, ובעיקר על ידי ויתור על נוחות אישית. ויתור זה מסייע לשאיפה להשתלם בתורת הא‑לוקים.

גדולי תורה התאמנו בענין זה במשך שנים רבות. ההקרבה העצמית שלהם אינה עניין של התעלות רגעית, אלא מסכת חיים המיושמת ללא הפסקה. לכן, רק הם מסוגלים לקבל הכרעות גורליות בצורה אובייקטיבית. הדבר המייחד את חכמי התורה האמיתיים הוא 'דעת תורה': דעה הנקיה מכל שיקולים זרים, דעה שכל מטרתה היא טובת הענין הנידון בלבד.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים