התפללתי ליד הכותל המערבי, אולם לא חשתי בהתרוממות רוחנית מיוחדת. מדוע?

ניתן בהחלט להגיע למצב שבו התפילה תהיה מרוממת והאדם יתקרב בפנימיות לבו לבוראו.

שתי דרכים קיימות כדי להגיע לחוויה רוחנית זו. הדרך האחת היא באמצעות מאמץ רוחני מתמשך. אדם המאמין בה' בכל לבו, כאשר הוא מתמיד בתפילתו, מכוון בה לפירוש המלים ושואף להתקרב לבוראו, אט אט הוא מתעלה מאוד, ובלבו פנימה הוא חש כיצד הוא עומד לפני ה', וה' מאזין לתפילתו, כדבֶר איש אל רעהו.

הדרך הנוספת היא – ע"י הארה פתאומית ממרומים. לעתים, לפתע, האדם חש בהתרוממות הרוח. לפתע הוא כאילו נוגע בעולם הרוחני, ובהירות נפלאה מאירה את דרכו.

כנראה, שבאותה שעה לא זכית לאחת משתי דרכים אלו. אולם בהחלט ניתן להגיע להישגים נפלאים בתחום זה. אדם החש שכל טובו וכל עתידו תלויים בחסדו של הבורא, אדם החש שכל מה שניתן לו עד כה, מתנת הבורא הוא, אדם זה יידע בבירור שהתפילה מסוגלת לתרום לו רבות, ושהצלחתו תלויה בתפילה. הוא ישתדל לכוון, להעמיק בתפילה, וכעבור "תקופת התאזרחות" הוא יקצור פרי רוחני רב. התפילה "תדבר אליו", הוא ימצא משמעות בכל שורה, ויותר מכך, תהיה לו תחושה ברורה שבשמים מאזינים לדבריו.

אדם זה מסוגל לעלות מדי פעם על הדרך הנוספת, "דרך הקיצור". הוא יזכה לפתע להארה גדולה ממרומים, והתקרבותו לבורא 'תעלה מדרגה'.

בעבר זכינו למדרגות נבואה. ה' דיבר עם הנביאים בגלוי. דורנו אינו זוכה למדרגות אלו, אולם כל תפילה מקרבת אותנו יותר ויותר לה', וגם בתחום זה ניתן להגיע למדרגות רוחניות גבוהות ונכספות. מדרגות של תחושה ברורה באמיתות הקשר עם הבורא.

קרא נא את המאמר: כיצד נטפח את תפילתנו? הוא מסוגל להוסיף רבות בתחום זה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים