כל ההתחלות קשות

יש הורים שעבור בנם זו השנה הראשונה בבית הספר, יחד עמו הם חשים את פרפורי הבטן, מה יהיה? איך יהיה? התצלח דרכו אם לא? האם יתאקלם? הישא חן בעיני המורה? אילו חברים יהיו לצידו? ועוד כהנה וכהנה תהיות וספקות המלווים בהמון תקוות ותפילות.

קיימים הורים אחרים שעבורם אין זו כבר השנה הראשונה, הם מנוסים יותר, רגועים יותר, הפרפרים בבטן כבר אינם גדולים כל כך, ובכל זאת גם בלבם שאלות ותקוות, גם הם מקווים שהשנה החדשה תישא הצלחה.

והילד, מחזיק חזק בידו של ההורה, מקווה לשאוב כח, לקבל עוצמה, לדעת איך להתחיל, כיצד להתמודד, מה כדאי לו ומה לא, איך ישא חן וכיצד ירכוש חברים. הוא נושא את עיניו, גם אם לא אמר זאת בפה מלא, הוא מבקש הכוונה, הוא רוצה הדרכה.

מה נאמר לו, לילדנו? איך נלווה אותו בימיו הראשונים?

ראשית, עלינו להמנע מטעויות, להשמר משגיאות.

הורה שיציג בפני בנו את תעודת סוף השנה האחרונה, שהממוצע שלה נע בין 4 ל-7 ויאמר לו:

"בני, השנה, נגמרו החגיגות, עם תעודה של פחות מ- 10+ אתה לא נכנס הביתה!"

הורה זה נעל בפני בנו את הדרך. הוא חסם בפניו את האפשרות להתקדם לפי כוחו, לעשות את המקסימום שיש ביכולתו, שהרי הבן יודע מראש שגם אם יתאמץ מאד וישיג תשע, בשביל האב זה לא יהיה טוב. עוד בטרם התחילה השנה הוא משלים עם הכשלון. אין לו כל טעם להתאמץ והוא אינו רואה כל צורך להשקיע. במילים אחרות: "חבל על הזמן" של כולם!

גם הורה הנותן לבנו את התחושה - גם אם לא בפה מלא - שאין לו צפיות ממנו, ואין הוא מאמין ביכולתו, ומבחינתו תעודה גרועה לא תהיה בגדר הפתעה, גם הוא נועל בפני בנו את דלתות ההצלחה. הוא מונע ממנו את הדלק החשוב ביותר שניתן לתת לילד, את האימון ביכולתו ואת העידוד וההכרה בכוחותיו.

הורה הרוצה לצייד את בנו בכוחות חדשים לקראת פתיחה חדשה, אב השואף לראות את בנו מצליח כפי כשרונותיו ובהתאם לכוחותיו, חייב לשדר לבנו, אמון בלתי מסוייג בכוחותיו.

ללא קשר לתעודה של השנה החולפת, על הילד לשמוע מהוריו כי הם סמוכים ובטוחים שיש לו את הכח להצליח, שיש לו את היכולת ללמוד, להבין ולזכור, שיש לו את האפשרות להתקדם חברתית, שיש בו את הכישורים להצליח מעל ומעבר, והם בהחלט מאמינים בו.

מלים אלו הם דלק בעל כח הנעה אדיר עבור הילד. ילד שקיבל מטען דלק שכזה מתחיל את שנת הלימודים בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות, הוא מצוייד בדבר החשוב ביותר, באימון ובהכרה בכוחותיו ובכשרונותיו. לילד זה תהיה מוטיבציה לפעול, והוא אכן עתיד להצליח.

גם אם הילד נכשל בעבר, גם אם עד לאותו יום הוא לא ניצל אף לא אחוז אחד מכשרונתיו, עדיין הדרך פתוחה לפניו, אם רק יראו לו שיש ביכולתו להצליח, אילו רק יאירו בפניו את הדרך לניצול כוחותיו, תוך כדי מתן תמיכה בלתי מסוייגת, הדרך להצלחה בהחלט פתוחה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים