...זה לא הכל בחיים

לא כולם משופעים בכסף. אולי ליתר דיוק: כולם אינם משופעים בכסף, חוץ מ..

בתוך המסגרת הכלכלית המצומצמת המתאפשרת לכל אחד מאיתנו, אנו נאלצים מדי פעם או אולי אפילו ברוב הפעמים לסרב לילדינו. לסרב לקניה נחשקת, לא לאפשר נסיעה מיוחדת, לא להשתתף במתנה מהודרת ועוד כהנה וכהנה דוגמאות למכביר, אותם מכיר כל הורה בהתאם לכיסו ולניסיונו.

הורים רבים חשים בכך מצוקה, אישית וחינוכית גם יחד. אישית על שלא מתאפשר להם להעניק לילדיהם את כל הטוב שרצו. וחינוכית, כי הם סבורים, בטעות אמנם, שמצוקה זו תשפיע באופן שלילי על נפשו של הילד. אילמלא סירובים חוזרים ונשנים מטעמים כלכליים, היה להם הרבה יותר קל לחנך.

בטעות אמרנו. כי דווקא מצוקה זו, הינה נקודת פתיחה מופלאה בה יכול הורה להעניק לבנו אין סוף של דברים, שיעמדו לו כאבני יסוד לאורך ימי חייו. ערכים שכל דבר שניתן לרכוש בכסף לא ישווה להם.

יועצי נישואין רבים טוענים כי ההרס של חיי הנישואין, מקורו בילדות על רפידת משי. ילד שלא הורגל בנעוריו שרבות מבקשותיו מושבות ריקם ואינן מתבצעות כרצונו, עלול להגיע ביתר קלות למשבר נישואין עם בת זוגו. לעומתו, ילד שכבר מילדותו הורגל שחייו אינם צועדים תמיד בהתאם לרצונותיו ותשוקותיו, שכן הוא הורגל כבר משנות ילדותו לרסן את רצונו. ולכן גם כאשר הוא נושא את הנערה לאשה ואין בה את כל שאיפותיו באופן מקסימלי, הוא אינו מתוסכל, מאחר והוא ממשיך בנישואיו את חיי העבר שלו, כלומר, את אי מילוי משאלותיו באופן מושלם.

דווקא המצוקה היא המחשלת, היא המלמדת דרכי התמודדות, הסתפקות, שמחה במה שיש, אי תלות בסיפוקים חיצוניים והערכה לאשר שהושג בקושי ובעמל.

אלו הם רק מקצת מהדברים שבכוחו של כל הורה לפתח כיד החינוך הטובה עליו, לטובת ילדיו ולטובת המשפחה כולה. הקשר של ההורה עם ילדיו אינו מתבטא דווקא בהענקה חומרית. הקשר הנכון מתבטא דווקא בנתינה רוחנית. בהשקעה אמיתית בבניית עולם ערכים נכון, בחינוך לערכי יסוד איתנים, ביצירת השקפת עולם מוצקה וברורה. זהו קשר אמיתי של נתינה העולה על כל ערך כספי אפשרי.

ולסיום, באמתחתנו סיפור חביב, שיש בו ללמד ולהרחיב אופקים, הן למי שבידו אמצעים כלכליים, והן למי שחסר אותם:

אדם עשיר לקח יום אחד את בנו לשהות של לילה בביתה של משפחה ענייה מאוד, במטרה להראות לו את החיים של אלה שאין להם הרבה כסף לבזבז.

בחזרם הביתה, האב שאל את בנו מה הוא חושב על ההתנסות, והאם למד משהו?

הילד ענה: זו הייתה חוויה מאוד טובה, למדתי המון אבא.

למדתי שלנו יש רק כלב אחד ולהם ארבעה. לנו יש בריכת שחיה אבל להם יש את הנחל. לנו יש גג ענק ולהם את השמים עם כל הכוכבים והירח. לנו יש מרפסת יפה עם גן גדול, אבל להם יש את היער.

האב נשאר פעור פה בשמעו את דברי בנו.

אחר כך הילד הוסיף:

תודה אבא שהראית לי כמה אנחנו עניים!



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים