במה נבדל המוסר התורני מהמוסר החברתי?

המוסר האנושי, המבוסס על חיי החברה האנושית, משתנה בחלוף העתים, המקומות והנסיבות. מוסר מסוג זה אינו החלטי ואינו מכיר חוקה ברורה. דעת הקהל מהווה את בסיס התחיקה, וחוקר דעת הקהל הופך לנביא. מדובר במוסר הנידון לתהפוכות בעקבות כל מאורע חדש או תגלית מדעית. לדוגמה, שיטתו של פרויד גרמה תמורות רדיקליות בהשקפות אודות הצניעות המוסרית. היא חוללה מהפכה לרעה תוך ניתוץ מוסכמות חברתיות והפיכתן למשל ולשנינה.

הבה נתבונן בתוצאות העלולות לצמוח ממהלך זה. באם לדוגמה, תגיע ממשלה כלשהי למסקנה שיש צורך לחוקק חוק חדש ועל פיו לדון למוות אדם הגונב רכוש ממשלתי, הרי כאשר יתקבל החוק ויבינו שהוא הולם את דרישות החברה, האם יתכן שמישהו יכריז כי חוק זה הוא בלתי מוסרי? האם יהיה אדם שיראה בביצוע גזר דין מוות זה עריצות פסולה?

הבה נצעד צעד נוסף: נניח שהממשלה גוזרת גזר דין מוות על אזרח שקיומו מפריע לשלום הציבור. תופעה דומה התרחשה כאשר העריכו הנאצים שששה מיליון יהודים מזיקים לחברה. מדוע אנו מזדעזעים מול מהלך מחשבתי זה? אם איננו מתבססים על החוק האלוקי היציב והקבוע, מדוע נוכה בתדהמה? אם אנו סבורים שצרכי החברה הם היוצרים את החוק האנושי העליון, כיצד אם כן, נוכל להתייחס לחקיקה מעין זו כבלתי אנושית?

טיעונים מסוג זה נשמעו, לצערנו, במשטרים אפלים. הטיעון המרכזי של פושעים במלחמת העולם השניה היה שהם צייתו לחוקי ממשלת גרמניה, שלא היתה חייבת למסור דין וחשבון על הכרעותיה ועל מעשיה לשום סמכות בעולם. ולמעלה מזה, הטיעון שוכלל לאין ערוך, היו שטענו שאפילו היו חייבים מבחינה מוסרית לציית!...

אם ח"ו איננו מאמינים שהבורא הוא זה שיצר את האדם, מהו הבסיס לאמונה שחיי האדם הם קודש? נשאל עוד: האם אין פשע בנטילת חיי אנוש, אלא אם כן חוק המדינה אוסר זאת? כלום יתכן, לשלול או לנדות פעולה כלשהי, ולו גם המבחילה ביותר? והרי השלילה נובעת מהעובדה שהחוק אוסר אותה ואילו החוק עצמו נתון לתמורות?

ללא פניה לכיוון האלקי היציב והקבוע עלולה הפניה לחוק האנושי להמיט מדי פעם שואה על האנושות כולה, כפי שאמנם אירע לא אחת.

בניית אתרים