האמנם סותר המדע את תופעת הנס?

למכלול התופעות הנקלטות על ידי חושינו קוראים אנו בשם "טבע". נסיון החיים של האנושות הביא להכללה הקרויה בפינו "חוק טבע". כאשר נוכחו אנשים לדעת כי חפץ פלוני נופל אל האדמה, וכמוהו עוד ועוד חפצים, הגיעו להכללה הקובעת כי כל הגופים נמשכים אל כדור הארץ, והרי לך חוק טבע. בעזרת ניסויים ניתן לקבוע "כללי התנהגות" כמותיים ולהעניק להם את השם: 'חוק המשיכה'. אין כל הוכחה מדעית לעובדה שקיימים חוקים אלה, ואין כל הסבר מדעי או הוכחה לכך שהם קבועים לעולם ועד. מדעי הטבע מתבססים על ההנחה המוקדמת, שחוקי טבע קיימים בכל זמן ובכל מקום.

עם זאת, הסיבה להתנהגות הטבע תהיה תמיד מחוץ לתחום חקירת המדע, בשל היותה עוסקת במהות ובתכלית ובשאלות פילוסופיות לא כמותיות. לא תתכן חקירה מדעית בדבר סיבת חוקי הטבע ומקורם. ובאם מחר לא תזרח השמש, לא נוכל לתבוע את הטבע על "הפרת חוזה".

המדע מגביל את עצמו מראש לעיסוק בתופעות כמותיות ובשאלות: כמה? ואיך? הוא אינו עוסק במציאות רוחנית ובשאלות: לשם מה? מדוע? המדע גם מגביל את עצמו מראש רק לתופעות שניתן לחזור עליהן בכל פעם שרוצים.

בשל הגבלות אלו, ניתן לראות באמצעות השקפת העולם של המדע רק תמונה חלקית ביותר של העולם. המסתפק בתמונה חלקית מעין זו דומה לאדם המאמין רק לחושיו, ולגביו לא קיימים כלל גלי רדיו, מכ"מ, קרינה קוסמית וכו', באשר הם אינם מורגשים בחושים.

מציאותם של "חוקי טבע" כלשהם, היא הכרח הגיוני לקיום חיים במובן המקובל עלינו. לו יצוייר עולם שאין בו כלל חוקיות ארעית כלשהי, לא היה שייך המושג: נסיון חיים, ולא היה מקום לבחירה חופשית, כיוון שהאדם אינו יכול לשער את תוצאות מעשיו. בדרך זו יכולים אנו להעיז ולקרב לשכלנו את האפשרויות לסיבה של בריאת החוקיות בטבע. אולם מצד שני, הטבע הוא בבחינת ניסיון לאדם, אם יטעה לחשוב שהקב"ה מסר כוחות לטבע לפעול באופן עצמאי. זהו הליך החשיבה הכפרני הסבור שהאדם יכול לנצל את החוקיות שבטבע ולהשיג הישגים דרך השליטה על הסיבות הגורמות לדברים. מתוך ראיית מהלך העולם בדרך טבעית של סיבה ומסובב, עלול האדם לטעות ולחשוב שיש ביכולתו לנהל את הסיבות כחפצו, ולהשתדל בכוחו ובכשרונו להביא לתוצאות הרצויות. מבחינה דתית, צורת חשיבה כזאת היא פסולה בתכלית, ובעטיה מתרחק האדם מכל רגשות רוחניים.

יש המצביעים על נסים תמידיים המתרחשים בטבע, כמפל הטמפרטורות ההפוך וחידת אי התפוצצות השמש, למרות תהליכי היתוך גרעיני המתרחשים בה, ולומדים מכך את נפלאות ההשגחה העליונה.

די להתבונן בפלא הקבוע של חיבור נשמה רוחנית לגוף, כדי להתפעל ולחוש את מציאות ה' ואת השגחתו התמידית. המדע אינו יכול להסביר את החיבור המופלא בין הנשמה לגוף (הבעיה הפסיכופיזית). אין למדע הסבר באיזו דרך מסוגל צער עמוק לגרום להפסקת פעולתה של המכונה הביוכימית פיזיקאלית הקרויה אדם! וכיצד יסביר המדע את העובדה כי הקיבה מכילה כימיקלים ואנזימים המסוגלים לעכל כל חומר חלבוני, אך היא עצמה אינה מתעכלת. ולמעלה מזה, עם מותו של האדם מתחילה מיד הקיבה לפעול על עצמה. מהו אותו דבר מסתורי, שאינו מתגלה על ידי המדע, אשר בעוזבו את הגוף, עם המיתה, גורם לשינוי הטבע. כל חיי האדם פועל כח הדואג לארגון ולשמירת הסדר המדהים בגוף. אולם עם המוות חוזר הטבע ופועל לפירוק ועיכול, כדרכו, של כל העצמים הנתונים לשליטתו.

ניתן בהחלט לקבוע, כי הבחינה העמוקה יותר להשגחת הקב"ה בעולמו היא דווקא הטבע, שהוא נס גדול ומתמיד. החיים עצמם והתמדתם מעידים כמאה עדים על יוצרם ועל השגחתו בתבל.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים