מהו העיקרון שעליו ללוות אשה צעירה לקראת נישואיה?

בניגוד לדעה הרווחת בקרב עמים שונים כי האישה נמצאת במיטבה דווקא לפני נישואיה, והנישואין במקרה הטוב הם רע הכרחי, לעומת תפיסה זו, היהדות רואה באישה לפני נישואיה כמי שטרם הגיעה לשלמות, ומשיגה את שלמותה באמצעות הנישואין. לצד בעלה ובאחדות עמו היא מגיעה לייעודה ולשלמות תפקידה כאישה וכבת ישראל.

לנוכח קביעה זו מן הראוי שנערה מבוגרת תראה זאת כחובתה להכשיר את עצמה לקראת חיי נישואין. תפקיד זה הינו קשה, כיון שבתקופה זו של החיים, על פי רוב, לא הסתיים עדיין תהליך התפתחותה של הנערה - היא נתונה למצבי רוח משתנים, לתמורות ולחוסר יציבות. לעתים היא נעשית רגישה יתר על המידה, מדמה כי לא מבינים אותה, והיא מבכרת שיניחוה לנפשה. בתקופה מאוחרת יותר משתלטת עליה כמיהה עמוקה לידידות. לעתים, נטיית הלב שלה עלולה להופיע בצורת הנאה שאינה יודעת שבעה מכאב ומסבל או בצרות לב יתירה.

זהו גיל של הזיות בהקיץ, של חלומות ושל דמיון פורה. זהו גיל האידיאליזם בו מעוצבים האידיאלים שינווטו את החיים מכאן ולהבא. רוח הבקורת אף היא מתעוררת בקרב הנערה ההופכת לשופטת חדת לשון. אהבותיה ושנאותיה מוגדרות בחריפות, אשר אינן מכירות במושגי פשרה.

ברור איפוא, שאדם מעין זה מתקשה להגיע לבחירה נכונה מתוך שיקול דעת. כאשר נערה קונה שמלה או זוג גרביים, היא נוקטת בזהירות מרבית בבחירה זו. למרבית ההפתעה, דווקא את בעלה היא בוחרת על פי רוב בעיניים כמעט עצומות. שני הצעירים עדיין לא הספיקו לתהות איש על קנקן רעותו בהקשר לשותפות נצח. ובמקום לבחון את אופי בן או בת זוגם, הם מניחים לחושיהם להוליכם שולל אחר הדחף הראשוני. הערובה הבטוחה ביותר לאושר מוצעת על ידי נישואין בהם האהבה מעודנת על ידי שיקול דעת, ובד בבד שיקול הדעת רצוף באהבה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים