השבת והחינוך

בכל הכוחות הנמצאים בעולם והמסוגלים לגרום רעה או טובה לבני האדם, אין לך כח עדין ולמרות זאת כח חזק, נאצל אך גם שוה לכל נפש - ככח החינוך.

לו חברו יחד כל זרועות הרשע, להשחית את האנושות, אלא שאבותיו ואמהותיו של הדור הצעיר היו מסכימים בלבם להצילם על ידי חינוכם - העתיד היה מובטח ללא פגע.

יותר מאשר כוחם המאוגד של כל החכמים - פועל על רוח הילד קסם עין אמו ורב עוצמה ביותר הוא דבר אביו. לקח ההורים הינו דוגמת מופת לעיצוב הדור הבא.

לא בלשכות השרים ולא בשדות הקטל, אלא בחדרי הילדים, לצידה של העריסה ועל ברכי האמהות - נחרץ גורלם של עמים.

על אברהם אבינו נאמר: "כי ידעתיו, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" (בראשית י"ח, י"ט), ה' בטח בכוח חינוכו של אברהם ולא חשש מעמידת משפחה זו בסתירה גמורה לעולם שסטה כולו מהדרך הישרה.

על כן, בתת ה' את תורתו לעמו ישראל, מסר את העתיד ביד החינוך, וציוה על האב בישראל: "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" (דברים ד', ט'-י'). ואמנם, החינוך פעל גדולות ונצורות באהלי בני ישראל.

את הבנים ציוה ה': "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ', י"ב), וכן ציוה: "איש אמו ואביו תיראו". הלא בקשר האבות והבנים בטהרתו ובקדושתו, כל תקוות ישראל תלויות! המסורת והחינוך יאגדו ויחברו את הדור האחרון בישראל בדור הראשון, אשר עמד לפני ה' אלוקיו בסיני וקרא "נעשה ונשמע" (שמות כ"ד, י').

עריסותינו, חדרי ילדינו ובתי דירותינו הם המקומות המקודשים, אשר שם מפי עוללים ויונקים יסד ה' את עוזו בעולם. אבותינו ואמותינו נחשבים לכהנים בהיכלות אלו, להעלות אש תמיד על מזבחות בתיהם, ולהעלות את נרות ה' - נרות דעת ויראת ה' טהורה בלבות ילדיהם.

נאמר בתורה: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו" (ויקרא י"ט, ג').

בקשר חזק קשר ה' את נפש הילד בנפש האב והאם. על כל בן ובת לכבד את אביהם ואת אמם כל ימיהם ולא רק בילדותם. ואם האריך ה' את ימי הוריהם - גם בזקנותם ציוה ה': "איש אמו ואביו תיראו".

על הבן והבת לחיות כרצון האב והאם. כל רחשי הכבוד בדיבור ובמעשה המה הבל ורעות רוח, אם על ידי דרכיך ומעלליך תצער ותדאיב את נפש הוריך. מה יועיל להם זר הפרחים, אשר תגיש להם ביום הולדתם, אם על ידי אורח חייך תדקור את נפשם במדקרות קוצי יגון ואנחה?

זאת ועוד, ראה ה', כי יגיעו ימים, אשר הורי ישראל עצמם ינתקו את מוסרות השבת ויבגדו במסורת אבותם. הוא ראה כי יהיו הורים בישראל, אשר ימאנו לקבל מאבותיהם את המורשת הקדושה. אמנם יש לאותם הורים להוריש לבניהם בית והון, אבל לא את העדי מהר סיני המשווה לכל קנייני העולם ערך ויתרון ומעטיר לווית חן לראש בעליו. יהיו הורים, אשר ידאגו לחנך את בניהם לכל חכמה ומדע, אך ליהדות לא ימצאו מעון בחינוכם.

למחזה מעציב זה התכוון ה' באומרו: "ואת שבתותי תשמורו". במקום שרצון ההורים נוגד את רצון ה' - שם: "ואת שבתותי תשמורו!" שם עמוד בנסיון והצבע לנוכח ההורים על האלוקים: "כולכם חייבים בכבודי!"

כך אמרו חכמים: "יכול אמרו לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה, ישמע להם? תלמוד לומר: 'ואת שבתותי תשמרו' - כולכם חייבים בכבודי!"

התורה לא תאמר נואש מלמצוא מסילות למצוותיה בלב בני הנעורים, אף במקום שההורים הכבידו כבר את לבם ואזנם מלשמוע בקול ה'. התורה חשבה לקבל בזרועותיה בנים ובנות השבים אליה בכל אוות נפשם.

זהו כוחו של חינוך: ניצוץ אחד הטמון בנפש הילד, יפלס לו נתיב בנפש אחד מן הדורות הבאים, אף אם בדורות הסמוכים לו לא ניכרו אותותיו.

ואולם, לא רק מול החינוך המתנכר אל השבת, הציב ה' את השבת כמצילה את הדורות הבאים. גם לחולשת האופי, שמחמתו עשוי להיפגם כל חינוך, הושם כאן תריס. אתה בעצמך, אב יהודי, ואת בעצמך, אם יהודיה, אם מתייחסים אתם ברצינות לחינוך ילדיכם, הוליכוהו לקראת השבת, כך תלמדוהו לציית בתחילה לה', ורק לאחר מכן לכם. קדושה ועוצמה יהיו שזורים בחינוך שתעניקו לו, אם תכופו את קומתכם - יחד עם ילדיכם - לפני האלוקים, ותעידו על דוגמה אישית של הציות לאלוקים.

אב בישראל! כיצד תחפוץ שבניך יהיו סרים למשמעתך, אם אתה עצמך ממאן לשמוע בקול אביך שבשמים? כיצד תרצה שבנך יהיה נאמן לה', באם אתה עצמך בוגד באמונתו.

באם אינך יכול לבטל את רצונך החולף ואת הנאותיך מפני רצון אביך שבשמים, כיצד יוכל בנך לבטל את רצונו והנאותיו מפני רצונך?

שמרו את השבת! הניחו ביום השבת את חפצכם וחשקכם להדום רגלי בוראכם, ואז תטביעו את שם ה' על חייכם ועל חינוך בניכם. בשמו של ה' תשמרו את משמרת כהונתכם כמחנכים, בשמו תדרשו מבניכם - את חפץ ה' ורצונו, בשמו תדרשו מבניכם משמעת גם לכם, וזו תינתן לכם.

היו אתם דוגמה לבניכם, לעשות את השבת למשאת נפש. הרושם הגדול והקדוש, שתטביע השבת בנפש בניכם וברוחם, יעשה עטרה לראש חינוככם. זכרון שמירת השבת על שולחן ההורים, יוסיפו לחנך ולהדריך את בניכם תמיד וירבו להם קדושה ומנוחה, ברכה ושמחה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים