הלב

הם היו זוג מאושר. הוא היה סוחר עשיר שההצלחה האירה לו פנים. עסקאות גדולות עברו תחת ידיו, והודות לקשרי מסחר מסועפים שהחזיק בהם, זכה למעמד מכובד בקהילה העסקית המקומית. הונו הלך וגדל. האיש לא שמר את כספו לעצמו, ובנדיבות לב פיזר את ממונו לאחרים, תמך בנצרכים, סייע לנזקקים והעניק כסף רב לקרנות צדקה ולמוסדות תורה. אשתו סייעה לו בכל תחום. היא היתה אשה טובה ונאמנה, וחייהם הפכו למסכת אחת של אושר.

השיא היה ביום הנישואין שלהם. מדי שנה בתאריך החביב כל כך, היה האיש מקדיש זמן ומחשבה, רוכש במיטב כספו מתנה יקרה ואיכותית, ובחגיגיות רבת רושם היה מעניק אותה לאשתו שהופתעה בכל שנה מחדש. והיא, השיבה לו בתודה ובמתנה משלה, מביעה רגשות שמחה ואושר על שנה טובה נוספת שחלפה במחיצתו.

אבל, כמו בכל סיפור טוב, גלגל הוא שחוזר בעולם, לא מה שהיה אתמול יהיה מחר. תנודות באזור מגוריו של האיש הביאו להתמוטטות כלכלית. אחר כך עסקיו קרסו כליל עד שהפך מאדם עשיר ותומך לעני ונזקק.

ימים חדשים הגיעו לבית. הוא ישב בבית כשמצב רוחו גרוע, עצביו רופפים. כל דפיקה על הדלת מקפיצה אותו, שמא עוד אחד מהנושים בא לגבות את חובו. מאדם שמח ורגוע הפך לאיש עצוב וחסר סבלנות.

הטונים בבית טיפסו לגבהים לא מוכרים. כל יום הוליד נושא חדש למריבה. הקיבה הריקה גם היא תרמה את שלה, והחיים יחד הפכו להיות מרים.

בסופה של כל מריבה היה הלב נחמץ. שניהם זכרו את הימים היפים, את החיים הטובים שחוו יחד. כל אחד ידע את מעלותיו של השני, והגעגועים לקשר החם והנעים, לקרבת הלב ולרגשות היפים מילאו את הלב.

הצצה בלוח השנה גילתה לו שיום הנישואין קרב ובא. הוא ראה בכך הזדמנות מתאימה להפיג מעט את המתיחות של השנה האחרונה, להביע קרבה ולהניח מצע חדש של תקווה.

היה לו שעון כיס עשוי זהב, מזכרת מימים יפים יותר. את שרשרת הזהב שחיברה את השעון לדש המקטורן מכר מזמן. בלי שתדע, הלך מכר את השעון וקנה לה מתנה - מסרק שנהב מרהיב. הוא ידע כמה תשמח במתנה זו.

גם היא רצתה להביע את אהבתה, להוכיח לו שנסחפה שלא מרצונה, שהיא חשה את כאבו וכואבת את מחסורו. ביקשה לומר לו שנאמנותה נותרה כמקדם, שטעמם הטוב של הימים שהיו לא פג. לא היה לה מה למכור, רק את שערות ראשה. בין כה וכה יסתיר השביס שלראשה את חסרונן, ובכסף שתקבל תמורתם תוכל לקנות לבעלה שרשרת חדשה לשעונו.

התאריך הגיע. כשמבט נרגש בעיניו, הוציא קופסה עטופה, הגיש לה ודמעה נשרה מעיניו, אפשר היה לחוש שהוא נותן משהו מעצמו, משהו ששווה יותר מאי פעם... והיא, הושיטה את ידה, קיבלה את המתנה והגישה את שלה. גם עיניה דמעות. השביס שלראשה מסתיר את מחלפותיה הגזוזות. עדיין אינו יודע מה הקריבה בשבילו, אבל התחושה נמצאת באוויר, הלבבות חשים זה את זו.

האריזות נפתחו, והעיניים דמעו... הוא קיבל שרשרת לשעון שאיננו. היא קיבלה מסרק לשערות שנגזזו.


והנמשל...



תגובות הוסף תגובה
1.סיפור מרגש (לת)יעקב11/12/07
2.מרגשילדה ששמה גלי02/03/09
3.מרגש (לת)גלי03/03/09
4.מלא מסרגלי10/03/09
בניית אתרים