הפוך על הפוך

מסורת היתה במשפחתו של חיים מאבות אבותיו, דור אחר דור, שאחד מאבותיהם הכהנים ההין פעם לעלות אל הר הבית כשמנעליו לרגליו, ומאז רובצת קללה על בני אותה משפחה, וכל רגליהם חולות. כל פגע ונגע שאפשר למצוא ברגלי אדם מצוי ברגליהם.

כמעט שנתייאש חיים ממציאת מזור לרגליו, וכבר ביקש להשלים עם המצב, אלא שביום מן הימים תוך כדי שהיה מהלך בינות לחלונות ראווה, הבחינו עיניו בשלט גדול באותיות קידוש לבנה, וזה לשונו: "אל תלך על פחות!" על החתום: ד"ר נעל.

חיים מגרד בפדחתו, מנסה להבין מה פשרו של ד"ר נעל זה. האמנם דוקטור הוא? וכי ממתי שמענו על נעל חולה הזקוקה לדוקטור? אלא שזה מכבר נתייאש חיים מלהבין מנהגו של עולם חדש. הביט שנית בשלט, ופנה לאותו דוקטור שמא תימצא עבורו נעל בריאה המתאימה לרגלו החולה.

בדק האיש את רגליו של חיים במיני מכשירים שלא ראה מימיו, ומשסיים המהם קלות ואמר: "קשה היא הבעיה ברגלך, אולם באפשרותי להתאים לך נעלים נוחות הפלא ופלא, ושוב לא תחוש מכאוב". שמח חיים על השמועה הטובה, אולם מששמע את הסכום שעליו לשלם עבור הנעל, פג לבו וביקש לשוב לאחוריו.

למרות הכל, נתיישב על הספסל, והד"ר בודק ומודד, מתאים לרגליו נעלים ואומר: "הרי שלך לפניך. בדוק נא וראה הטובות הן אם לא". בחשש מה הוריד חיים את רגליו והציגן על הקרקע, והנה הפלא ופלא, אין פרץ ואין צווחה, רגליו נשמעות לו והכאב נעלם.

מיהר חיים, הסיר את הנעליים החדשות מעל רגליו, שילם את שכרו של אותו דוקטור, ופנה לביתו.

אך הגיע אל ביתו, סבבו אותו בני ביתו וביקשו לחזות בפלא הגדול. נטל חיים בהדרת כבוד את הקופסה, הוציא את הנעליים אחת על של ימין ואחת על של שמאל, ביקש לפסוע פסיעה של כבוד, אך אויה, כל יסוריו חזרו בכפל כפליים. הסבל רב, איום ונורא, קשה מנשוא. באנחה של ממש נופל הוא לאחוריו וראשו סחרחר.

בלא דין ודברים מיהר חיים לשוב עוד בטרם תשקע החמה לנקום את נקמתו כיד הנקמה הטובה עליו. ואף אינו מסיר מנעליו מעל רגליו, מוכן הוא לסבול עוד זמן של יסורים, ובלבד שיראה אותו דוקטור את אשר עולל הוא לאדם.

בהגיעו אל חדר הדוקטור, מביט הלה על רגליו ופורץ בצחוק מתגלגל... "אי לך שוטה, הלא לבשת את נעליך הפוך, של ימין על שמאל ושל שמאל על ימין, וכיצד תבקש לחוש בטוב וללכת בנעימים...?"


הבורא משפיע לנו שפע ברכה, נותן לנו את הכלים הטובים ביותר בעולם, ואילו אנו זועקים חמס. צר לנו, כואב לנו, לא נוח לנו, ועוד מבקשים פיצויים.

הבורא צוחק, כי לבשנו את הנעליים הפוך. שהרי לא די בכלים טובים, יש גם לדעת כיצד להשתמש בהם כדי שנחוש בטובה ונודה עליה.



תגובות הוסף תגובה
1.יפה מאדשילת רחל31/07/08
בניית אתרים