יום שמחה

מאמרים נוספים
ארץ מצמיחה מצוות
אמונה וחינוך
שבעת המינים
בראש השנה לאילנות
מאמרים נוספים
אקולוגיה ויהדות
עצי הגן
שורשים
יום שמחה
העץ ואנחנו
תאריך הקורא להתבוננות
בשורת האביב בעיצומו של החורף
החורף כמוקד התאוששות ועידוד
החורף המעודד
גאולה במעבה האפלה
נופים מספרים על שורשים
אקולוגיה בגן עדן
מאמרים נוספים

אב לקח את בנו למסע אל העיר הקרובה. דרכם עברה ביער. האב הזהיר את בנו: "לך לצידי, אל תסטה ימין ושמאל. היער גדול וסבוך וחיות טורפות שורצות בו ומשחרות לטרף. אנשים רבים איבדו בו את דרכם, וגם את חייהם".

הלך הבן לצד אביו וראה גודגדניות עסיסיות בצד הדרך, ראה אוכמניות ותפוחי בר. סטה מהשביל, קטף ואכל. ראה בסמוך עץ נוסף, והפרי קורץ כל כך. הגיע אליו וראה אחריו עץ נוסף עמוס פירות. צעד עוד מספר צעדים ומצא עצמו מוקף עצים. כולם דומים. ביקש לחזור ולא ידע אם לימין או לשמאל, לפניו או לאחוריו. פילס לו דרך בין העצים, והנה דרכו נחסמה בסבך עצים עבותים. אין זו הדרך הנכונה. דומה היה לו, שהוא רואה שביל מבעד לעצים. הלך לשם, והעמיק ביער. החריד ארנבות וסנאים, נבעת מדממת היער. השמש החלה להעריב, האפלולית גברה. נהמת חיות טרף החלה להשמע. אימה נוראה נפלה עליו.

"אבא, אבא", קרא מבוהל.

החל לרוץ, נתקל ונחבל, נפל וקם. בלא לדעת לאן לפנות, בלא לדעת להיכן ללכת.

הלנצח יתעה במבוך העצים?

היכן יסתתר? מה יאכל ומה ישתה?

לפתע לפתה אותו יד חזקה מאחוריו, סטירה ניחתה על לחיו. קולו של אביו הדהד באוזניו: "הן הזהרתיך! התריתי בך שלא תסור מהשביל!"

נרעד והחל בוכה.

היה זה בכי של אושר! היו אלו דמעות של שמחה!

שמח לפגוש את אביו והיה מאושר לדעת שאיננו לבד, שאביו עימו, משגיח עליו. עתה יגונן עליו, ישיבו לדרך הישרה, יוציאו מהיער הסבוך...

חכמינו המשילו את העולם ליער אפל וחשוך: "תשת חושך ויהי לילה" (תהלים ק"ד, כ'), זה העולם שדומה ללילה". חיי היום-יום נמשלו לתעייה במבוך, לשוטטות ללא מוצא, ללא תכלית: אכילה, שתיה, שינה, עבודה. סחור סחור, במעגלים. חיות יער אורבות, אסונות ופגעים... רבים תועים בדרכי החיים מתוך תחושת בדידות וחוסר אונים.

בתוך כך ניתן לנו איתות שאיננו לבד, אבינו מלכנו איתנו! משגיח ומגונן!

גילוי מסוג זה מופיע בראש השנה כאשר הבורא דן ושופט את עולמו. הלוואי שנצא זכאים. ייתכן שהבורא יסטור לנו על שסטינו מהשביל, אך בכל מקרה שמחים אנו על ההכרה שאבינו לצידנו, שיש מנהיג לעולם. "חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח', י'). זו החדווה שבהכרת ה', בהכרת ידו המנחה את דרכנו. כשהאב מתגלה בסבך היער, גם אם יכעס - שמחים אנו.

זו גם הסיבה לשמחה בט"ו בשבט, "ראש השנה לאילנות", היום בו דן הבורא אודות עתיד תנובת הפרי ועל קיומו של עולמנו. עצם ההכרה שהנהגת הקדוש ברוך הוא מתגלה היום באחד ממגזרי הבריאה - היא אושרנו ומוכיחה לנו שאין אנו תועים במבוך, עזובים לנפשנו.

ט"ו בשבט כמוהו כפגישה משמחת עם אבי המשפחה, פגישה הנוסכת בלב כל בני המשפחה רגשות אחווה ותקוה.



תגובות הוסף תגובה
1.מסר נרחב ביריעה קצרה (לת)יעקב אברג'ל30/01/07
בניית אתרים