תאריך הקורא להתבוננות

מאמרים נוספים
ארץ מצמיחה מצוות
אמונה וחינוך
שבעת המינים
בראש השנה לאילנות
מאמרים נוספים
אקולוגיה ויהדות
עצי הגן
שורשים
יום שמחה
העץ ואנחנו
תאריך הקורא להתבוננות
בשורת האביב בעיצומו של החורף
החורף כמוקד התאוששות ועידוד
החורף המעודד
גאולה במעבה האפלה
נופים מספרים על שורשים
אקולוגיה בגן עדן
מאמרים נוספים

תהליך התרעננות הטבע המתחולל בעקבות החורף, הושלם ברובו הגדול. כבר ניתן להבחין בלשד המתחדש, הזורם בעורקי החיים של עצי הפרי. לפיכך, מונה תורת ישראל את שנת הולדתם של הפירות מיום זה, חמישה עשר בשבט, וקובעת בהתאם לכך את סדר החובות המוטלות על החקלאי, בפרוס חניטת יבול השנה החדשה.

בארץ ישראל לא יגדל ולא יפרח שום צמח העשוי להעניק ליהודי הנאה, ללא תמורה. כל הנאה אשר מפיק היהודי מאדמתו, קשורה בחוב מסויים, שמילויו נוסך בהנאה את צוף מתיקותה, כשהוא מעלה את האנוכי-בהמי לדרגה עילאית של אנושי-אלוקי. ביום זה קיימת סמליות רבה ביחס למהות החיים. יום זה מעניק לנו הזדמנות יוצאת מן הכלל לחדור לעומק רוחה של היהדות.

היהדות המקורית מעמידה אותנו בטבורו של היקום, בחיק הטבע, במקום שבו יפכו מעיינות זכים, השדות יוריקו וירהיבו כל עין, האילנות יפרחו וישגשגו ועדרי הצאן ירעו במנוחה. שם תשרור אידיליה נפלאה. כאן יכרות האדם ברית אמיצה עם הטבע, בהפעילו את כוחותיו ואת כל מאווייו בברכתו של הבורא.

רק הגלות היא שהפכה אותנו לסוחרים נוודים. מי יתן והיינו יכולים לנטוש מקצוע מלאכותי זה ולשוב אל פשטותם של חיי הכפר האידיאליים, כי אז היו מנת חלקנו השלום, הפשטות, הצניעות, אהבת האדם, השמחה, ההתלהבות והאושר הנצחי.

ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, יום שבו עולה השרף בעורקי האילן, הקובע לדיני מעשר. הרעיון הגלום בענין זה הוא, שבשדהו של אדם מישראל אין הזרע מניב פירות לבעל השדה לבדו ואף אילן יהודי אינו משגשג לבעליו בלבד.

ערכים נעלים אלו לומד החקלאי היהודי מכל שיבולת בשדהו ומכל פרי הצומח בבוסתנו. כל הצומח, הפורח, הגדל ומבשיל על אדמה יהודית - למען הרוחניות ולמען אהבת האדם. הבורא קשר את אותות תורתו במיוחד בשטחים רגישים שבהם מתעוררים היצרים האפלים של אנוכיות ותאווה, אויבי היעוד האלוקי שהוטל על האדם.

בד בבד עם התעוררותם של כוחות הטבע, עם גדילת פרי כפיו בפעם הראשונה, ניצבים למולו דיני "ערלה" ומזכירים לו: התאפק! שלוט על עצמך! אמנם טיפלת באילן מתוך מסירות רבה, אך בשלש השנים הראשונות יישארו פירותיך בחיק הטבע, "ערלים יהיו לך!"

והנה, הבשילה ראשית תבואת דגנך, המבטיחה מזון וקיום לחייך הגשמיים. אולם בראש ובראשונה, עליך להפגין באמצעות "מנחת העומר" במקדש, את הייעוד האלוקי האופף את כל מערכת קיומך הגשמית.

ברגע הנכסף שייחלת לו וכולך תאב להנות מברכת אדמתך, דווקא אז פונה אליך מידת הרחמים ואומרת: "לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אותם" (ויקרא כ"ג, כ"ב). התרגל להסיר מלבך את יצרך האנוכי, המשסה בך את תאוותך האישית ומגרה אותך לדאוג רק לעצמך. למד לזכור בראש וראשונה את ענייך, יתומיך ואלמנותיך, אשר קבע הבורא את מקום צמיחת יבולם בשדמות לבבך המטוהר.

על ידי קיום מצוות ביכורים, תרומה וחלה, הנך מקדיש את שדך, את פועל ידיך ואת שולחן אכילתך לאביך שבשמים. וכאשר זכית למסור ראשית זו לכהן, משרת האלוקים ותורתו, הנך מזכיר לו את מעמדו המיוחד ואת חובותיו על מלוא משמעותן.

בו בזמן הזכר גם לעצמך, שאין כל תכלית ושלמות לחייך הגשמיים, לולא קיום התורה ורצון הבורא. חלילה לך להשאיר דבר שלם להנאתך הגופנית כליל. מעשר - חלק עשירי מכל פרי ותבואה יהיה קודש לאחזקת השבט הנבחר לעמוד לפני ה' ולשרתו.

המעשר הבא אחריו מוקדש להנאה גופנית מזוככת, לשמחה טהורה ורעננה. מצוה על בעל הפירות להנות ממעשר זה בירושלים, עיר הקודש והמקדש, מתוך שמחה וטוב לבב - מעשר שני.

היכולת לעבוד את הבורא באה לביטוי לא רק במחשבה, בדיבור ובמעשה, כי אם גם באמצעות הנאה גופנית, כאשר ידאג לכוון אותה ברוח של צנעה, הסתפקות וקדושה. האדם מסוגל להנות מאוצרותיה המבורכים של האדמה בדרך הרצויה לפני הקב"ה, עד שיש לאל ידו לשאת את עיניו השמיימה מתוך שמחה וחדוות חיים, ולהישאר בקירבת האלוקים, עם היותו נהנה וטובל בנחלי דיצה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים