החורף כמוקד התאוששות ועידוד

מאמרים נוספים
ארץ מצמיחה מצוות
אמונה וחינוך
שבעת המינים
בראש השנה לאילנות
מאמרים נוספים
אקולוגיה ויהדות
עצי הגן
שורשים
יום שמחה
העץ ואנחנו
תאריך הקורא להתבוננות
בשורת האביב בעיצומו של החורף
החורף כמוקד התאוששות ועידוד
החורף המעודד
גאולה במעבה האפלה
נופים מספרים על שורשים
אקולוגיה בגן עדן
מאמרים נוספים

לשון הקודש היא אולי השפה היחידה שבה אין המושג "חורף" אפוף קדרות ומעורר הרהורים נוגים, הקשורים לימי הזקנה והשקיעה של האדם. נהפוך הוא: המילה "חורף" משמשת כתיאור מלבב לימי פריחת הנעורים, "כאשר הייתי בימי חורפי" (איוב כ"ט, ג'). רק היהודי יש ביכולתו לומר כך, כל אימת שיחשוב על תקופת ילדותו ועל כוחותיה המתעוררים אט-אט וקמים לתחיה.

מה גדולה היא מידת הנחמה והעידוד הטמונה בגישה מופלאה זו, שאינה הולכת שולל אחר רושם של חזות חיצונית, ואשר גורסת כי העיקר הוא המבט קדימה. נשמרת היא מלהרהר בציצים שנשרו או בענפים שנגדעו. כל מעייניה בציצים ובפרחים החדשים, שעודם רדומים לפי שעה מתחת לאדרת החורף ומייחלים לקרני השמש המחממות שתלטפנה ותעוררנה אותם לחיים רעננים. מה נשגבה היא המחשבה האידיאלית, הרואה בחורף את עריסת האביב המתחדש ולא את בור קברו של הקיץ שחלף. איזה שפע של נוחם והתאוששות צפון בזווית ראיה נכונה זו!

לאור מסקנותיה, ילהטו מרוב בושה פני כל אלו האומרים להתבייש בעידן החורף הקשה הפוקד את חיי עם ישראל, החושבים בטעות לראות ככבויים את כל זיקי התקווה לתחיה מחודשת ורעננה. זאת, אף שעדיין לא נושענו וטרם ראינו ניצנים ראשונים לתקוה זו.

מדוע הננו חדלי תקוה רוחנית, האם משום שהחורף ההיסטורי נמשך ומתארך זמן כה רב? כיצד אנו מתעלמים וטחו עינינו מלראות את הציצים הבודדים, המבשרים לנו בביטחה כי הנה מתקרב חורפנו לקיצו?

אמנם אין כל טעם להתכחש לאמת, כי בהשוואה לממדי התקווה היהודית, עדיין שרוי החורף הרוחני של עמנו בעיצומו. בנושאים כאלו לא רצוי שניתפס לאשליות או נעצום את עינינו מול תופעות למכביר המהוות סתירה מוחלטת לתקוותנו. כאשר ניטיב לדעת את אותם מומים שאנחנו נגועים ולקויים בהם וחורבנם יכאיב לנו עד מאד, יהיו אלו התנאים הראשונים שיכשירו את הקרקע לשיפור פני עתידנו.

ובכל זאת לא נמחה התאריך הסמלי של ראש השנה לאילנות, המסומן בלוח החורף ומעיד על העמידה במבחן של גרעין היהדות הפנימי, השרף שבאילנות. מתוכנו פנימה צריכים להישמע פעמי האביב הרוחני שלנו.

למרות הטשטוש הרוחני, מבצבצים ועולים בלבבות יהודיים רבים ניצני תשובה. נמצאים אנשים ונשים לרוב, שהיו מאושרים אלמלי יכלו להוסיף לפחות נדבך אחד בבנין המחודש של חיי היהדות הנאמנים. כלום אין לראות בהתפתחויות האמורות סימני בשורה, כי למרות החורבן הרוחני שפקד אותנו, ממשמש ובא אביב תחייתנו והתאוששותנו, הגיע ט"ו בשבט והשרף עולה כבר באילנות!

בעידן שהחורף שולט במלוא עוזו, הנך שש אלי גיל וניתר ממקומך מופתע עד עמקי הנשמה, לקראת כל נרקיס ופרח צבעוני קט, המעז להגביה את ראשו מבעד למעטה הלובן של פתיתי שלג. הינך משחזר אז במוחך את כל המלחמות הקשות שפקדו אותו ואת כח העמידה העצום אשר גילה לנוכח הסער. לבך מוצף ברגע זה בחדוה ובאושר. והנך לוחץ את הפרח הנפלא אל לבך באהבה ובחום, בהיותך נסוך ביטחון וסיפוק כי הנה נתגשמה תקוותך וט"ו בשבט הגיע! הלא זה היום המסמן מפנה כביר בחיים, יום בו תאיר השמש במלוא זיווה ותציף באורה פני תבל.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים