פורים, חג האחדות היהודית

כמו לכל חג, גם לחג הפורים יש מצוות מיוחדות משלו. המצוה הראשונה והעיקרית היא קריאת המגילה, שמטרתה לפרסם את הנס שאירע עם נפילת המן צורר היהודים. חכמינו הוסיפו שלש מצוות שיש לקיימן ביום זה: עריכת סעודת פורים, מתנות לאביונים ומשלוח מנות (בה כל אחד שולח לחבירו תשורה המכילה לפחות שני סוגי מאכלים). לסעודה בה אנו מודים לה' על חסדו קיים קשר ברור לחג. אך לכאורה, לא מובן מהו הקשר של מתנות לאביונים ומשלוח מנות למאורעות חג הפורים.

במגילת אסתר מסופר כיצד שכנע המן, לאחר שעלה לגדולה ונעשה "ראש השרים", את המלך אחשורוש לגזור גזרת השמדה על כל היהודים: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ... ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, ולמלך אין שווה להניחם". המן הדגיש את העובדה שעם ישראל הינו עם "מפוזר ומפורד". המן ידע שהאחדות היא סוד כושר ההישרדות של עם ישראל, וביקש לרמוז לאחשורוש, שכעת האחדות היהודית נחלשה, מאחר שהם מפורדים בין העמים, ועל כן זו שעת כושר להוריד אחת ולתמיד את העם היהודי מבימת ההיסטוריה.

כח האחדות של עם ישראל אינו קשור למצב מדיני מסויים, הוא קיים גם בגולה כאשר היהודים מפוזרים בארבע קצוות תבל, למרות שהם חסרי מסגרת מאחדת. גם המן מדבר על "עם אחד", כלומר, למרות שהעם מפוזר, עדיין הוא מכונה "עם אחד". כאשר הזכיר המן שהעם "מפוזר ומפורד", כוונתו היתה לפירוד מסוג אחר.

הדבק המאחד את חלקי העם החיים כל אחד בסביבתו שלו ובתרבות שונה לחלוטין, היא העובדה שיש לעם ישראל מטרה משותפת, מטרה המלווה כל יהודי באשר הוא, וקושרת את כל בני העם זה לזה. עם ישראל נולד כדי לפרסם בעולם את האמונה בא-ל אחד. מטרה זו עומדת מעל לכל, ולכן יש בכוחה לאחד את היהודים, למרות חילוקי הדעות הרבים השוררים ביניהם. כאשר נחלשת השאיפה להגיע למטרה זו, נחלשת עמה גם האחדות.

לקביעה זו קיים צידו השני של המטבע. רק כאשר שוררת אחדות בעם היהודי, הוא מסוגל לפרסם בעולם את בשורת האמונה של א-ל אחד. כאשר היהודים מפגינים אחדות ביניהם, הם מוכיחים שהאמונה המשותפת עומדת מעל לכל שיקול אחר, ולכל שאר חילוקי הדעות יש חשיבות משנית בלבד. ובאם הצלחנו להתגבר על המן ועל כל ההולכים בעקבותיו, הרי זה רק בזכות העובדה שהעמדנו את המטרה המאחדת בראש סולם הערכים שלנו.

הלקח הנלמד לדורות ממגילת אסתר הוא הצורך בחיזוק אחדות העם. באופן זה יוכל הבורא להגן עליו ולהצילו מכל רע. לכן, נצטווינו לדורות להדק בפורים את הקשר הקיים בין היהודים, לשלוח משלוח מנות מתוך שמחה ואחדות ולהרבות במתנות לאביונים, כדי לחזק את השכבות החלשות של עמנו ולהביא שמחה לליבם.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים