כיצד זוכים לחיי נצח?

לרבים מבני האדם נראים החיים כתופעה טבעית ופשוטה. פלוני פוגש מכר שזה מכבר לא ראהו, ושואלו: מה נשמע? הלה משיב בלי לחשוב פעמיים: "חיים!". ניתן להבין מתשובה סתמית זו שאכן אין כל תופעה מיוחדת בחייו. הוא חי חיים אפורים, משעממים ואפופי שיגרה. כאשר אין בחייו של האדם מאורעות משמחים ואף לא אירע בהם, חלילה, מאורע עצוב, הסיכום הוא: "חיים". כאשר עולם כמנהגו נוהג: אוכלים ושותים, עובדים ונחים, כועסים ונרגעים. צורת חיים זאת מסכמים האנשים במלה אחת: "חיים".

נוצרה מציאות בה בני האדם אינם שמים לב למשמעות העמוקה של החיים. לדעתם, גלגל החיים סובב והולך לו. מדוע אם כן עליהם להתאמץ, לחקור ולהבין את משמעותם של חיים אלו? ימצאו רבים שינמקו את הגישה השטחית והרדודה באומרם, שהחיים הם באמת משהו חסר הסבר. פשוט, חיים, וזהו.

אולם לא כך הם פני הדברים! במסכת אבות נאמר: "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת" (אבות ד, כח). שתי הנחות אלו הנראות לכאורה כסותרות, שוכנות זו בצד זו בלבו של האדם. לא אחת ניתן לפגוש אנשים חולים הסובלים מאד, ואף על פי כן הם מסרבים להיכנע למוות. יתרה מזו, מוצאים אנו בלבו של האדם שאיפה להתחבר עם הנצח. שאיפה זו באה לידי ביטוי במישורים רבים ומגוונים ומשותפת לכל בני האדם ללא יוצא מן הכלל. יהודים מאמינים יודעים שחיי האדם אינם מסתיימים עם מות הגוף, אלא קיימים אחריהם חיים נצחיים בעולם הנשמות. אולם גם בחייהם של אלו שאינם מאמינים, ניתן לפגוש תופעה של בקשת נצחיות. יש מי שמשתדל להמציא המצאה מדעית שתישא את שמו, אחר מבקש ששמו יונצח לאחר מותו על ידי קריאת שם רחוב, ספריה או חדר תרבות. יש גם מי שנרגע בתקוה שלפחות ילדיו, נכדיו ובני משפחתו ישאו את זכרו בכבוד. גם בשאיפה להולדת ילדים כלול הרצון להיות קיים לעד.

כל התופעות הללו נובעות מהתחושה החיה בלב, שלמרות שגוף האדם עתיד לכלות ביום מן הימים, האדם עצמו, מתחילת יצירתו, נועד לחיות לעד, ולכן, נפשו אינה מוצאת סיפוק אלא בחיי נצח. אך עדיין נשאלת השאלה הגורלית: מהו המרשם לכך? וכיצד ניתן ליישם בחיים את ממד הנצח?

בפי חכמינו ז"ל קיימת תשובה: "רצונך שלא תמות? מות עד שלא תמות" (מסכת דרך ארץ ג'), כלומר, אם האדם חפץ שמיתת גופו לא תקטע באחת את תוחלת חייו, עליו להפסיק עוד בחייו לחיות חיים גופניים גרידא, עליו לחיות חיים בעלי גוון רוחני. חיים אלו אינם נפסקים לעולם.

משמעות המונח "מוות" שנאמר בנוסחה: "מות עד שלא תמות", כוונתה לחיים במישור גבוה יותר. מי ש"מת" כך, הוא החי כל ימיו חיים ללא הפסק. מדובר בשינוי מהות החיים, שינוי שהוא הפתרון לפחד מפני המוות, כאשר לחיינו כאן קיימת משמעות נצחית. חיים אלו לא ייפסקו לעולם!

בניית אתרים