הר המוריה והר סיני

מאמרים נוספים
חג השבועות – חג מתן תורה
לראות את הקולות
מעמד הר סיני – מאורע חד פעמי
שמירת מרחק חיונית במעמד הר סיני
מאמרים נוספים
מפסח ועד שבועות - עצמאות מדומה ועצמאות אמת
עשרת הדברות
הר המוריה והר סיני
ההכנה לקראת...
ייחודיות דמויותיהם של בועז ורות
חג השבועות
זכרון מעמד הר סיני
דוד המלך ואנחנו
מגילת רות – מגילת החסד
"היום הזה נהיית לעם"
שתי הלחם בעצרת
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"
מסיני ועד הלום
נעים זמירות ישראל
לא נפולת ולא נמושה
היגיון מול דבקות
הר סיני מקומו, טבעו ופלאיו
אלקנה מנהיג המהפכה השקטה
גר הצדק פוטוצקי
סוד הגאולה
על גדות החידקל
הפועל "לשוב" במגילת רות
סיפור מגילת רות
עשרת הדברות
שיר הלל ל"חיים פשוטים"
מאמרים נוספים

מעמד הר סיני, המעמד המרומם, שעמדו בו מאות אלפי יוצאי מצרים, פדויי בית העבדים, למרגלות ההר הבוער באש, רועד ורותת מעוצמת ההתגלות האלוקית. מוקף מחיצות ענן והבזקי לפידים, תרועות שופר, גדודי מלאכים, גילוי שכינה ומחזות נבואה.

להבנת המעמד פותח המדרש ברמז: "סיני, מהיכן בא? מהר המוריה. נתלש כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו. אמר הקדוש ברוך הוא: 'הואיל ויצחק אבינו נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה'".

הבורא הבטיח לאברהם אבינו: "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בראשית כ"א, י"ב). ה' הבטיח לו שזרעו יירש את הארץ ויהיה לעם ה' - ועתה נצטווה להעלותו לעולה. כלום אינו זכאי להבהרה? כיצד תתקיים ההבטחה?

המדרש מגלה כי לאחר נסיון העקידה, לאחר שנצטווה שלא לשלוח יד, שאל כיצד יתקיימו שני הציוויים. ונענה, שהיה זה נסיון. הוא נצטווה להעלות את בנו על גבי המזבח, אבל לא נצטווה לשחטו.

אברהם לא שאל זאת לפני הנסיון, משום שידע מהו הפער בין הנברא לבוראו, היודע הכל, הצופה עתידות, וטוב הוא לכל!

זהו לקח העקידה: "עתה ידעתי, כי ירא אלוקים אתה" (בראשית כ"ב, י"ב). עד כה עבד אברהם אבינו את בוראו במידת האהבה. כאן הוכיח, כי יודע הוא את מקומו, את אפסות הנברא לעומת גדלות הבורא שאין לה סוף. ניחון הוא ביראת אלוקים!

ובאו חכמינו ז"ל וגילו לנו, שזה היה ענינו של מעמד הר סיני.

מובא במדרש: "חיזר הקדוש ברוך הוא עם תורתו על כל אומה ולשון, ולא קיבלוה, עד שבא אצל ישראל וקיבלוה. בא לפני עשיו, שאל: 'ברצונכם לקבל את התורה?' שאלו: 'מה כתוב בה?' אמר: "לא תרצח". אמרו: 'הרי אנו חיים על הרצח, שבכך נתברכנו: "על חרבך תחיה" (בראשית כ"ז, מ')'. עזבם ופנה לבני ישמעאל. שאלו: 'מה כתוב בה?' אמר: "לא תגנוב". אמרו: 'הרי אנו חיים על הגניבה, שנאמר עלינו: "ידו בכל ויד כל בו" (בראשית ט"ז, י"ב). וכן כל אומה ולשון. בא אצל ישראל, ולא שאלו דבר, אלא פתחו ואמרו: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (שמות י"ט, ח').

וכבר שאלו: מדוע, מכל תרי"ג המצוות, השמיע הבורא לאומות את המצוה האחת שלא רצו לקיים. הרי זה כאילו הדריכם לסרב!

אבל מי שאוזניו כרויות יבחין, שהאומות הכתיבו את הסירוב, בעצם שאלתם: "מה כתוב בה?"

הנברא אינו מציב תנאים לבוראו ואינו מתמקח על ציוויו. מכיר הוא את מקומו. באספקלריה זו, קיבלנו את התורה!

במתן תורה היו, למעשה, שני חלקים: מתן תורה וקבלת התורה. מתן תורה, "מלמעלה למטה": "וירד ה' על הר סיני", הנחילנו את תורתו ומצוותיו. קבלת התורה - הנכונות מצידנו, "מלמטה למעלה": "ויתייצבו בתחתית ההר", "ויענו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". קבלה החלטית, גמורה, בלא תנאי, ללא שאלות.

ההתגלות שבמעמד הר סיני - חד פעמית היתה. אמנם היא חיה בלבנו לעד, אבל ההר לא התקדש לדורות, בתום ההתגלות הנפלאה שב להיות הר ככל ההרים.

לא כן הר המוריה, הר העקידה. הוא התקדש לנצח. עליו נבנה בית המקדש. חרב ונבנה שוב, חרב וייבנה במהרה - וההר בקדושתו עומד.

כי זהו המימד הנצחי של העם, זו דרגתו העומדת לעד. הנכונות המוחלטת לקבל מרות, הצהרתו של כל יהודי בכל הדורות: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע!"



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים