זכרון מעמד הר סיני

מאמרים נוספים
חג השבועות – חג מתן תורה
לראות את הקולות
מעמד הר סיני – מאורע חד פעמי
שמירת מרחק חיונית במעמד הר סיני
מאמרים נוספים
מפסח ועד שבועות - עצמאות מדומה ועצמאות אמת
עשרת הדברות
הר המוריה והר סיני
ההכנה לקראת...
ייחודיות דמויותיהם של בועז ורות
חג השבועות
זכרון מעמד הר סיני
דוד המלך ואנחנו
מגילת רות – מגילת החסד
"היום הזה נהיית לעם"
שתי הלחם בעצרת
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"
מסיני ועד הלום
נעים זמירות ישראל
לא נפולת ולא נמושה
היגיון מול דבקות
הר סיני מקומו, טבעו ופלאיו
אלקנה מנהיג המהפכה השקטה
גר הצדק פוטוצקי
סוד הגאולה
על גדות החידקל
הפועל "לשוב" במגילת רות
סיפור מגילת רות
עשרת הדברות
שיר הלל ל"חיים פשוטים"
מאמרים נוספים

עם ישראל מוזהר לשמור בזכרונו את רישומו האדיר של מעמד מתן תורה, שבו התגלה הקב"ה וירד על הר סיני במעמד המון רב, אשר הגיע אותה שעה לדרגות נבואה נשגבות.

"רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב, באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון" (דברים ד', ט'-י').

עתה, כאשר עינינו ראו את נתינת התורה, ללא כל גורם אמצעי, בכוחנו להכחיש כל מי שינסה לזייף את התורה. לכן נאמר במעמד הר סיני: "וגם בך יאמינו לעולם" (שמות י"ט, ט'), שכן לאחר מה שראינו בעינינו, לא יוכל לעולם לבוא אדם ולהכחיש את נבואתו של משה רבינו.

נתאר את אשר התרחש בימים אלו של מעמד הר סיני:


יום ראשון, א' בסיון

ביום הראשון בשבוע, בראש חודש סיון, הגיע עם ישראל אל הר סיני וחנה למרגלותיו, במזרחו של ההר: "ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט, ב').

 

יום שני, ב' בסיון

ביום שני, בהשכמת הבוקר עלה משה רבינו אל הר סיני. אמר לו הקב"ה: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" (שמות י"ט, ג'-ו').

במילים אלו מבשר משה רבינו לבני ישראל כי עתידים הם להיות עם סגולה, העם הנבחר. זוהי ההכנה הראשונה לקראת מעמד קבלת תורה.

עוד באותו יום ירד משה רבינו מהר סיני, הביא את הדברים לפני הזקנים ואחר כך הציע אותם לפני העם: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות י"ט, ז'-ח').

באותה שעה נעשה נס גדול. ששים רבוא ענו כאיש אחד את אותה תשובה.

 

יום שלישי, ג' בסיון

בהשכמתו של היום השלישי עלה משה רבינו פעם נוספת להר סיני. במעמד זה הביא משה רבינו את הסכמת בני ישראל לקבל את הברית: "וישב משה את דברי העם אל ה'" (שמות י"ט,ח).

לאחר תשובתו מבשר הקב"ה למשה רבינו, כי נבואתו לא תוכחש לנצח: "ויאמר ה' אל משה הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (שמות י"ט, ט'). העם ראה את מעלתו הגדולה של משה רבינו, ולכן לא יוכל שום נביא לבוא ולהכחיש אותו לעולם. לא יהיה נביא נוסף שיגיע בדרגתו למשה רבינו.

 

יום רביעי, ד' בסיון

ביום הרביעי מודיע הקב"ה למשה רבינו, כי מאחר ובני ישראל רוצים שאני אדבר עמם, הודיעם תחילה על מצוות ההגבלה:

"לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. והגבלת את העם סביב לאמר: השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו. במשוך היובל המה יעלו בהר" (שמות י"ט, י'-י"ג).

ביום הרביעי ענה משה את התשובה החיובית של העם למצות ההגבלה: "ויגד משה את דברי העם אל ה'" (שמות י"ט, ט').

לאחר תשובת משה רבינו באשר לקיומה של מצוות ההגבלה, נאמרה לו מצות פרישה.

עוד באותו יום, ירד משה רבינו וציוה את העם על מצוות פרישה:

"וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלותם. ויאמר אל העם: היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה" (שמות י"ט, י"ד-ט"ו).

באותו יום נאמרו לבני ישראל שבע המצוות שנצטוו בני נח וכן מצוות שבת, כיבוד אב ואם ופרה אדומה והדינים שניתנו להם במרה.

 

יום חמישי, ה' בסיון

בבוקרו של היום החמישי השכים משה, בנה את המזבח ושלח את הבכורות כדי להעלות עולות ושלמים. חצי מדם העולה ומדם השלמים נזרק על גבי המזבח ואילו החצי השני ניתן בשני אגנות, כדי להזות מהם על העם.

"וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל. וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים. ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח. ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע. ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר: הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה. ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל" (שמות כ"ד, ד'-ט').

אחר כך קרא משה רבינו את ספר הברית באוזני העם. תגובת העם היתה: "ויען כל העם קול אחד ויאמרו: כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה" (שמות כ"ד, ג'). שכן עד כה לא התבקשו בני ישראל לתת את הסכמתם לחוזה שטרם נערך.

לאחר מכן נכרתה הברית. תחילתה הוקראו סעיפי הברית לפני העם ואחר כך הביע העם את הסכמתו לקבלת הברית: "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כ"ד, ז'). כאן מדובר בקבלת הברית, ולכן מלבד הבטחת בני ישראל לקיום כל מצוות התורה, "נעשה", הם מבטאים גם את הסכמתם לקבלת הברית והכניסה אליה. את ההסכמה הזאת הם מבטאים במילה "ונשמע".

 

יום שישי, ו' בסיון

ביום ו' בסיון, שנפל באותה שנה ביום ששי, היתה התורה צריכה להנתן. היה זה היום השלישי לפרישה שהחלה ביום רביעי. אלא שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו.

נאמר לו: "וקדשתם היום ומחר". ומכיון שהציווי על הפרישה נאמר לו באמצעו של היום הרביעי והלילה כבר חלף ואי אפשר היה לשמור אותו בפרישה, דרש משה שיהיו אלו יום חמישי ושישי, שהם שני ימים שלמים ולילותיהם עמהם. וכך נדחתה קבלת התורה מיום השישי לשבת.

הקב"ה הסכים על ידו, שהרי לא שרתה שכינה על הר סיני עד לשבת בבוקר.

כל אותו יום ישבו בני ישראל בחרדת קודש, מצפים באימה למעמד של מחר.

  

יום שבת, ז' בסיון

ביום השבת ניתנה החמדה הגנוזה לעם סגולה.

לאחר מתן תורה הצטוו בני ישראל באותן מצוות שנקבעו בסופה של פרשת יתרו: איסור עשיית אלוהי כסף ואלוהי זהב, בניית מזבח אבנים, איסור הנפת ברזל ואיסור עשיית הכבש ממעלות. לפי דעת הרמב"ן נאמרה כאן כל פרשת משפטים ואחר כך נכרתה הברית המוזכרת בסופה של פרשת משפטים.

לאחר זאת הצטווה משה רבינו לעלות להר סיני כדי לקבל את הלוחות ואת התורה: "ויאמר ה' אל משה: עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם" (שמות כ"ד, י"ב).

באותו היום עלה משה רבינו להר סיני כדי לשהות שם במשך ארבעים יום וארבעים לילה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים