שמחה ללא מיצרים

מאמרים נוספים
פקודת היום - לשמוח
"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"
סוכות - חג האסיף
שמחה ללא מיצרים
מאמרים נוספים
שמחת בית השואבה
שמחתנו באמיתות התורה
אהבת המצוות
מאמצים להשגת האתרוג
עצת המלך
"סוכה תהיה למסתור ממטר"
סוכה של לויתן
הטבע והאדם
מתנת ישע
האמונה והחקירה
שמחת האסיף
זמן שמחתנו
ארעי ושמח
זכר לענני כבוד
והיית אך שמח
ארבעת המינים
ארבעת המינים
מבצר ושמו סוכה
סוכה על אם הדרך
לִקְחֵי ארבעת המינים
שובע שמחות את פניך
הבטחון והשמחה
ושאבתם מים בששון
שמחת ישראל והתורה
חג הסוכות
זכר לענני כבוד
שמחה ללא מיצרים
מעל לשמש
ארבעה מינים
מאמרים נוספים

רבי יוסף אלבו ב"ספר העיקרים" מציב את היהדות על שלשה "עיקרים", שהם יסודות האמונה היהודית: א. האמונה במציאות הבורא, ב. האמונה בתורה שהיא מן השמים, ג. האמונה בהשגחת הבורא על ברואיו.

כל אחד משלשת המועדים (הרגלים) נועד להשריש בלב האדם את אחד משלשת העיקרים הללו:

את חג הפסח אנו חוגגים כזכר ליציאת מצרים, בה הראה הבורא לעולם כולו שהוא אדון ושליט על הבריאה. הדבר נעשה באמצעות הנסים הגלויים שהתרחשו בעשר המכות ובקריעת ים סוף. כאשר אנו חוזרים ומספרים בליל הסדר את אשר אירע בעבר, אנו משרישים בליבנו ובליבות ילדינו את האמונה במציאות הבורא. עיקר זה נאמר בדיברה הראשונה של עשרת הדברות: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (דברים ה', ו'). יציאת מצרים הינה נדבך רב חשיבות של מצות האמונה בא-ל אחד.

בחג השבועות התרחש מתן תורה בהר סיני. עם שלם, ששים ריבוא (600,000) גברים, מלבד נשים וטף, ראו ושמעו את קול אלוקים הפונה לעמו ישראל. נתינת התורה לעם ישראל על ידי הבורא הפכה לעובדה היסטורית קיימת. בחג זה הננו "חיים" מחדש מעמד זה, ומחדשים בלבנו את זכרו ואת לקחו המעשי.

בחג הסוכות אנו יוצאים מהבית לסוכה. בכך אנו ממחישים את האמונה שמהלך חיינו כמו מהלך הבריאה, כולם עומדים תחת השגחתו הישירה של הבורא. כל עוד האדם חי תחת קורת הגג של ביתו, הנותן לו מחסה מפגעי הטבע וממצוקות הזמן, הוא חי בתחושה שביכולתו להגן על עצמו. בצאתו אל הסוכה, שהיא "דירת ארעי", הוא מעמיד את עצמו מבחינת התודעה העצמית תחת חסותו של ריבון העולמים.

חג הסוכות מכונה גם בשם "זמן שמחתנו". התורה מציינת במיוחד שעלינו להיות בשמחה בחג זה. עלינו להשרות אווירת שמחה בליבם של כל הסובבים אותנו: "ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך, והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" (דברים ט"ז, י"ד). כל עוד נדמה לאדם שגורלו נתון בידו, חסרה לו שמחת חיים, מאחר שתדיר הוא חרד מפני הבאות. לעומתו, אדם המאמין שהאלוקים הוא האדון על הבריאה, והוא המנווט את דרכו של כל אחד מברואיו בהשגחה פרטית מדוייקת, אין גבול לשמחתו, והדאגה אינה מעיבה עליה. לכן, חג הסוכות הוא הזמן לציון השמחה הכללית האופפת כל אדם מעם ישראל.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים