שמחתנו באמיתות התורה

מאמרים נוספים
פקודת היום - לשמוח
"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"
סוכות - חג האסיף
שמחה ללא מיצרים
מאמרים נוספים
שמחת בית השואבה
שמחתנו באמיתות התורה
אהבת המצוות
מאמצים להשגת האתרוג
עצת המלך
"סוכה תהיה למסתור ממטר"
סוכה של לויתן
הטבע והאדם
מתנת ישע
האמונה והחקירה
שמחת האסיף
זמן שמחתנו
ארעי ושמח
זכר לענני כבוד
והיית אך שמח
ארבעת המינים
ארבעת המינים
מבצר ושמו סוכה
סוכה על אם הדרך
לִקְחֵי ארבעת המינים
שובע שמחות את פניך
הבטחון והשמחה
ושאבתם מים בששון
שמחת ישראל והתורה
חג הסוכות
זכר לענני כבוד
שמחה ללא מיצרים
מעל לשמש
ארבעה מינים
מאמרים נוספים

מסופר כי פעם אחת נראה רבי ישראל מסלנט ביום שמחת תורה כשפניו נפולות. שאלוהו מקורביו לפשר הדבר, שכן יום שמחה הוא לישראל, ומדוע אינו שמח בשמחת התורה?

ענה להם: "אם תהיה לאדם שמחה מהולה בצער, והצער והשמחה הם משני דברים נפרדים - השמחה תפיג בוודאי מעט את דאגתו וצערו מהדבר השני. שונים הם פני הדברים כאשר הצער והשמחה הם מאותו דבר עצמו. כגון: אדם שיש לו בן יחיד, מצטיין בחכמה, ביראה ובמידות טובות, ולפתע חלה הבן במחלה מסוכנת - היעלה על הדעת לומר ששמחת האב על בנו תפיג את דאגתו ועצבונו ממחלתו? הרי אדרבה, ככל שישמח בבנו ובמעלותיו, כן יוכפל צערו על מחלתו".

"כן הדבר היום", המשיך רבי ישראל", היום יש לנו לשמוח בתורתנו הקדושה. אולם, בד בבד עם השמחה, מתעוררים רגשות צער על כך שהוגיה של התורה ומקיימיה מתמעטים והולכים מיום ליום. ולפיכך, ככל שיגביר האדם את שמחת לבו בתורתו הקדושה, כן יתעוררו בקרבו רגשי צער ויגון על מצבה הנורא".

למרות הכל קיים הבדל מהותי בין הצער והשמחה הפוקדים את אבי הבן שחלה, לבין השמחה בתורה בזמננו.

קו ברור מפריד בין אמת לבין שקר. האמת היא מציאות קיימת, גם אם אין איש המתייחס אליה. לעומתה, השקר, אין לו מציאות כלל. רק כאשר משתמשים בו הוא קיים. אם יחדלו להשתמש בשקר, לא תהיה לו כל אחיזה במציאות. האמת היא מציאות בפני עצמה. הקב"ה אינו זקוק לנבראים וגם לא נתווסף לו מאומה במה שעובדים אותו, כמו שנאמר: "אם צדקת, מה תתן לו" (איוב ל"ה).

אם כן, גם אם ישנם רבים הנמנעים מללמוד את התורה ומלקיים את מצוותיה, דואב הלב עליהם, אך התורה חיה וקיימת לעד. נמצא שאין השמחה והצער נובעים ממקור אחד. השמחה היא עם התורה, אשר באמצעותה נטע ה' בתוכנו חיי עולם. הצער הוא על האנשים אשר אינם שומרים את התורה. אם כן, תבוא השמחה ותפיג את הצער, שכן חרף המצב של עזיבת התורה, התורה שבידינו שלימה, חיה וקיימת לעד ולעולמי עולמים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים