מהו המושג אמונה תמימה?

"אמונה תמימה" אין פירושה ידיעה חסרת הבנה וביסוס. גם אמונה כזו עלולה להתערער כאשר היא נתקלת בקושיה.

פקחות רבה דרושה כדי להשיג תמימות. טפשות ובערות אינן תמימות. תמימות פירושה שלימות. "אמונה תמימה" באה לאחר התבוננות ועבודה רבה. כשמגיע האדם למצב זה, אין לו צורך בהסבר לכל דבר. הוא חסר יומרה להבין הכל, תמימותו מוחלטת, אך מדוע? אך ורק מפני שהיא מבוססת!

לעומת זאת, אדם המאמין רק מפני שהוא מבין כך, עלול לפתח יותר מדי את ה"אני" שבו. אם כל דבר הוא נכון רק מפני שהוא מכיר בו, ורק עד כמה שהוא מכיר בו, אם כך אין ה"אני" שלו מתבטל לפני הבורא, השופט ומעניש, הגומל והמטיב, והרי הוא חסר את האמונה האמיתית, שכל כולה התבטלות לפני הבורא יתברך.

פרופסור אלברט איינשטיין החל להאמין מתוך התבוננות בבריאה: "הדת שלי, מהותה רגש של ענוה והערצה כלפי הכח הרוחני העליון, האין סופי, המגלה את עצמו בפרטים הדלים שאנו יכולים להשיג בשכלנו הרך והחלש. אמונה חוויתית עמוקה זאת, של כח שכלי עליון המתגלה בעולם שכולו אומר 'דרשני', היא הקובעת את המושג שלי על אלוקים".

האמונה התמימה היא המאפיינת את האמונה היהודית. אמונה זו - שאחרי אברהם אבינו - אינה מסקנה פילוסופית. יחד עם זאת, כל ספרי הפילוסופיה שנכתבו על ידי גדולי ישראל, מטרתם לאמת אמונה זו מבחינה שכלית-הגיונית, אבל אין הפילוסופיה צריכה לבוא כתחליף לאמונה התמימה שסופג כל ילד יהודי לתוכו מיום היותנו לעם.

התגלות ה' בליווי אותות ומופתים גלויים במשך ארבעים שנות חייו האחרונות של משה רבינו, היתה נחלת כל העם, ללא יוצא מן הכלל. כל אחד חש במציאות ה' באופן מוחשי.

רבנו סעדיה גאון הצליח להסביר באופן מוחשי את ההבדל בין האמונה התמימה, המבוססת על המסורת וההתגלות, לבין זו הנשענת על חקירה. הדבר דומה לאדם שיש בידו כסף רב, ובמשך זמן מסויים חילק סכומים לאישים שונים. כדי לדעת איזה סכום נשאר בידו קיימות לפניו שתי דרכים: א. לערוך חשבון מדוייק כמה חילק, להפחית סכום זה מן הסכום שהיה בידיו בתחילה, והתוצאה היא היתרה שבידו - אם לא טעה בחשבון. ב. הדרך הפשוטה והבטוחה ביותר: לספור את הכסף שבידו. הדרך השניה הבלתי אמצעית, היא זו של הדת, בעוד שהראשונה היא זו של המדע.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים