מדוע אני צריך להכיר טובה לבורא יתברך?

כאשר אדם מתבונן בשפע הטוב שהבורא מעניק לו, הוא רוצה להכירו, להתקרב אליו ולעשות רצונו. אך בלי התבוננות זו, קיימת סכנה שהרגשת עולו של הבורא יתברך, עול המצוות, וההרגשה שאין האדם בן חורין אלא יש לו אדון, יפריעו לאדם להתקרב אל הבורא, והרי ידוע שאחת הסיבות העיקריות להתרחקות מן האמונה היא הרצון לפרוק עול. אם כן, חובה עלינו להרבות בהתבוננות זו.

"ואמנם מה שיוכל להגביר ההתעוררות הזו, הוא ההסתכלות ברוב הטובות שהקב"ה עושה עם האדם בכל עת ובכל שעה, והנפלאות הגדולות שעושה עימו מעת הלידה עד היום האחרון, כי כל מה שירבה להסתכל ולהתבונן בדברים אלה, הנה ירבה להכיר לעצמו חובה רבה אל הא-ל המיטיב לו, ויהיו אלה אמצעים לשלא יתרפה ויתעצל בעבודתו, כי הרי הואיל ואינו יכול ודאי לגמול לו טובתו יתברך, לפחות יודה לשמו ויקיים מצוותיו.

והנה אין לך אדם, באיזה מצב שיימצא, בין עני ובין עשיר, בין בריא ובין חולה, שלא יראה נפלאות רבות וטובות במצבו. כי העשיר והבריא, כבר הוא חייב לו יתברך על עשרו ועל בריאותו. העני חייב לו, שאפילו בעניו ממציא לו פרנסתו דרך נס ופלא ואינו מניחו למות ברעב. החולה, על שמחזיקו בכובד חליו ומכותיו, ואינו מניחו לרדת שחת, וכן כל כיוצא בזה, עד שאין לך אדם שלא יכיר עצמו חייב לבוראו.

ובהסתכלו בטובות אלה, שהוא מקבל ממנו, ודאי שיתעורר להזדרז לעבודתו, כמו שכתבתי למעלה. כל שכן אם יתבונן היות כל טובו תלוי בידו יתברך, ומה שמצטרך לו ומה שמוכרח אליו, ממנו יתברך הוא, ולא מאחר, אשר על כן ודאי שלא יתעצל מעבוד עבודתו יתברך, ולא יחסר לו מה שהוא מוכרח אליו" (מסילת ישרים, פרק ח').

כיון שהאדם התרגל לקבל טובות, הרי הוא מרגיש כאילו מגיע לו לקבל, ואין בזה שום חסד. בדומה לכך, רוב בני האדם מקנאים בזולתם, וכשהם רואים אצל זולתם דבר שאין להם, הרי הם חשים בכך אי צדק. לכן גם "צרת רבים חצי נחמה". כשלאחרים קשה גם כן, מתבטלת תחושת המרירות: "מדוע רק לי רע? מדוע פגעו דווקא בי?" אך אילו היה האדם מעמיק להתבונן, היה מכיר כי כל מה שיש לו הוא מתנת חינם, חסד אלוקי, ואין טעם לטענות ומענות. אין הצדקה לטרוניה: "מדוע נתת לזולתי ולא לי?" ואין זכות לבקש לתת בצורה מסויימת ובכמות מסויימת דוקא, שהרי כל הנתינה כולה חסד היא ולא זכות. נוסף לכך ברור הוא, כי המיטיב לכל, היה נותן גם לי אילו היה הדבר לטובתי, ודוקא מה שאינו מיטיב לי, לפי הבנתי המוגבלת, הוא טובתי לפי האמת.

אמנם לא תמיד מתגלה האור המבהיק מתוך הצרה, אך המאמין יודע זאת, ולכן הוא מברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה ובשמחה (ברכות ס').

כל אחד יכול להתבונן גם במאורעות חייו הפרטיים ולראות כי דברים רבים שנדמה היה כי רעים הם, התגלו במרוצת הזמן כטובים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים