רגשות

מאמרים נוספים
הקדמה
אהבה מהי?
הצורך המקשר
בחינת מועמד לנישואין
מאמרים נוספים
ביקורת
כעס
מאמרים נוספים

אדם בא בברית נישואין כדי למלא צורך נפשי שהטביע בו הבורא. כל אדם שואף לשהות עם אדם קרוב, לקבל ממנו עידוד, יחס חם, וכמובן, 'שיקבל אותי כפי שאני'. בכדי להשיג מטרות אלו מוכן האדם להקים מסגרת משפחתית, מתוך מודעות שמסגרת זו מחייבת ומגבילה.

למרבית הפלא, מתברר שדווקא הגשמת המטרה העיקרית שלמענה באו בני הזוג בברית הנישואין, לוקה בחסר.

בני הזוג מצויים יחדיו שעות רבות, שאיפותיהם למילה טובה או למחמאה וליחס חם אינה מרפה מהם. למרות זאת, אין הם מצליחים להגשים שאיפה זו!

האדם משתוקק שישבחו את הדברים השייכים לו או הקשורים אליו: אב ואם מתרגשים ומאושרים כאשר משבחים את ילדיהם. כל אדם נהנה כאשר אומרים לו שביתו נאה, או שכתב ידו מרשים.

אחת התחושות החזקות ביותר שהאדם זקוק לה היא תחושת הביטחון העצמי. תחושה זו אומרת לו: 'אני מצוי בחברה תומכת ומגינה'. אולם מעשית, סיכויו לקבל מהחברה הסובבת את תחושת ה'ביחד' – קלוש. מסיבה זו, האדם מפתח ציפייה עמוקה לקבל תחושות אלו לפחות מבן זוגו. אולם כאשר גם ממנו הוא אינו מקבל תמיכה זו, אכזבה ממלאת את לבו.

ניתן לקבוע בבירור, משפחה שקיים בה יחס חם והערכה, הקשיים מהדקים את הקשר שבין בני הזוג והופכים אותם לשותפים לגורל.

הצורך בהזדהות רגשית אינו דומה בעוצמתו לשאר צרכי האדם. לא אחת יכולים אנו לשמוע מפי אישה אמירה כאובה: "כל הארמון שהנני מתגוררת בו אינו שווה לי. אילו אך היה בו קורטוב של חמימות", או "מה יצא לי מגדולתו של בעלי, אם אין הוא מתייחס אלי". לעתים ניתן לשמוע גם בעלים האומרים: "הנני מוכן להמיר את ארוחותי הסדירות והדשנות במעט רגש וחמימות..."

 

המחמאה טווה קשרים

אם נשאל אדם: "מדוע אתה נשוי?" לפעמים הוא ישיב: "יש לנו ילדים משותפים, דירה משותפת, התרגלנו". דבריו הם תשובה לשאלה: "מדוע אינך מתגרש?", אך הוא לא ענה על השאלה: "מדוע אתה נשוי?" הוא מספר על אזיקים הכובלים אותו למסגרת הנישואין בדמותם של ילדים, דירה וכדומה. אדם זה אינו קשור לבן זוגו, ורק חושש מתוצאותיה השליליות של הגירושין.

תפקיד המחמאה להפוך את אזיקי הנישואין לעבותות של אהבה.

מדרך הטבע האדם נוטה להימצא בחברת אנשים האוהבים אותו. גם קשר בין בנים להורים מושפע במידה רבה מאהבת ההורים לבניהם. הבן חש שהם שמחים בהצלחותיו, מצטערים בצערו, ומחמיאים לו ללא הגבלה. תהליך דומה עשוי להתרחש בין בני זוג: כאשר האדם חש שבן זוגו מעריך אותו, הוא נקשר אליו יותר ויותר, וככל שבן הזוג מרבה להחמיא, נעשה הקשר עמוק יותר והדוק יותר.

הקשר בין בני הזוג מורכב מיסודות רבים. הקשר החשוב להם ביותר הוא ההבנה מבחינה רגשית. בן הזוג מצפה שיעריכו את אישיותו, יסכימו עם מה שהוא עושה ויאזינו למה שמעיק עליו. לעומת זאת, חוסר שותפות רגשית משמיט את הבסיס לקשר שביניהם, ואף מביא למתח ולדחייה.

מעצם טבעם נועדו הנישואין ליצור מסגרת משפחתית למשך שנים ארוכות, יש איפוא להשתמש ב'מכשיר המחמאה' בכמות גדושה יותר מאשר בכל מסגרת חברתית אחרת. בני הזוג שונים הם זה מזה. ורק במאמץ מיוחד יצליחו לקשור את עצמם זה לזה בעבותות אהבה.

המחמאה מוסיפה רבות אף למחמיא עצמו. מקבל המחמאה נקשר לזה המעריך אותו, וכך נוצר ביניהם קשר עמוק.

האמת היא, שיותר ממה שמילות השבח באות בעקבות האווירה הטובה, הן יוצרות את האווירה הטובה ובונות אותה, וזהו למעשה תפקידן.

 

המחמאה מעודדת עשייה

כאשר ילד עושה דבר פעוט, אנו משבחים אותו. לתינוק זוחל אנו אומרים בהתלהבות: "אתה כבר רץ". כאשר הוא מביא חפץ אנו אומרים לו "אתה גיבור".

אנו עושים זאת משום שאנו מודעים לכך שהמילים הללו מעודדות אותו ונותנות לו הרגשה טובה. הדבר ברור, באם נשבח אותו על הישגיו הקטנים, הוא ימשיך ויעשה צעדים חיוביים נוספים.

כשם שעידוד עוזר לילד קטן, הוא מסייע לבן הזוג להתגבר על קשייו בחיי המשפחה. בעקבות מילות עידוד ושבח הולך וגדל ביטחונו העצמי לעשיית פעולות שלא פילל שיש ביכולתו לעשותן.

מלות השבח הינן כמיהה של האדם לכבוד - תכונה שכמעט אין אדם המשוחרר ממנה. מפורסמת היא האימרה, שגשמיותו של הזולת היא הרוחניות שלי, ולכן מחובתי לכבדו. הגאוה נובעת במקורה מעצם היות האדם 'צלם אלוקים'. עובדה זו היא הדוחפת אותו לשאיפות גדולות ולראיית עצמו כאישיות ייחודית.

כאשר בן-הזוג חש ששותפו לנישואין מעריך אותו, הוא אינו מעוניין לקלקל דימוי זה. אך כאשר נאמרים ביטויים פוגעים, מאבד ה'מושמץ' כל רצון להשתפר. 'כל מה שאעשה לא ישנה במאומה את הדימוי השלילי שלי', יהרהר ביאוש.

כאשר בעל רגיל להחמיא לרעייתו, עד מהרה היא מגיעה למסקנה ש'בשביל בעל כזה כדאי להתאמץ'. וכן להפך, אם תשבח הרעיה את בעלה, הוא יסיק שהמאמץ כדאי. לעומת זאת, כאשר בני הזוג סבורים שפעולותיו של בן-זוגם הינן מובנות מאליהן, הרצון לעשות למען בן הזוג פוחת והולך.

 

מדוע קשה להחמיא?

אמנם רוב האנשים מבינים את חשיבותה המיוחדת של המחמאה. ברור להם, שהמחמאה הינה חיונית למערכת היחסים המשפחתית. יחד עם זאת, מצויים בני זוג הרוצים להחמיא זה לזה, אך המילים אינן יוצאות מפיהם.

ישנן מספר סיבות בקושי להחמיא:

  • פעולות בן הזוג עלולות להיחשב כמובנות מאליהן, ואף מחוייבות המציאות, ולכן אין כל צורך לשבח את הזולת על מילוי חובותיו.
  •  אי הבנת תפקידו האמיתי של העידוד, יוצרים מחסום המונע מתן מחמאות.
  • יש המשתמשים במחמאות רק כדי להשיג דברים. משום כך, אדם הרוצה לומר מחמאה אמיתית, חש במבוכה.
  • כאשר קיימת תחרות בין הבעל לאשה, נוצר מחסום לשבח ולהחמיא.
  • אדם נוטה לראות את הרע, יותר מאשר את הטוב.
  • הביקורת נאמרת בספונטניות, ואילו על השבחים יש לחשוב אם לאומרם וכיצד. מאחר שהמחמאה נאמרת לאחר מחשבה, על המחמיא להתגבר לעתים על מידותיו, שאינן מאפשרות לו להחמיא.

 

מחמאות חוסמות ביקורת

אנשים החשים שאין אוהבים אותם, מגיבים לרוב בביקורת ובתלונות. לעתים בעל מתלונן על חוסר סדר בבית, וזאת בעוד רעייתו כורעת תחת נטל הטיפול בילדים ועבודות הבית.

מדרך הטבע הביקורת מרחיקה בין בני הזוג. המחמאה אמורה לאזן את התחושות השליליות הנוצרות על ידי ביקורת. אולם יש לזכור, כי מילות ביקורת מהדהדות תקופה ארוכה יותר מאשר המחמאות.

כאשר אחד מבני הזוג בולט במעלותיו בשטחים שונים, בן זוגו זקוק למחמאות אשר תדגשנה את המאמצים שהוא עושה כדי להשתפר באותן מעלות.

כאשר רואים אדם הכועס על עצמו בגלל חסרון כלשהו, ניכר שהוא זקוק לתמיכה רגשית, יש לומר לו שהחסרונות שהוא מאשים בהם את עצמו, כמעט ואינם מורגשים.

 

זהירות!

כל אדם מבקש שיתייחסו ברצינות למחמאותיו, אולם חייב הוא לדעת כי אכן יקבל יחס זה, רק כאשר תהיינה מחמאותיו כנות. אם בעקבות מחמאותיו תבואנה בקשות מצידו, תאבדנה המחמאות מערכן.

יש גם לתת את הדעת שבמחמאה הנאמרת לא תהיה ביקורת נסתרת. באם אומרים לאדם: "בזמן האחרון אתה בסדר", יש בדברים ביקורת נסתרת על העבר. האדם מסוגל לבקר את עצמו בנקל, אולם מתקשה לקבל ביקורת מזולתו.

לא אחת, כשאישה שומעת את חברתה מספרת בהתלהבות ובהערכה על בעלה המדיח כלים, מיד היא אומרת לעצמה: 'גם על בעלי להדיח כלים'. לאחר זמן עלולה לשמוע חברה אחרת המספרת: "בעלי תולה כבסים". ושוב היא אומרת לעצמה: 'גם על בעלי לתלות כבסים'. באופן זה היא צוברת סיפורים אודות הבעלים של חברותיה, ויוצרת לעצמה דיוקן של בעל שהתנהגותו מופתית, באם בעלה אינו נוהג כך, מעורר אצלה הדבר תרעומת, ההופכת אט אט לטינה. ברור, שה"שמועות" הללו הינן הרסניות. כוונת 'החברות הטובות' לספר על מעלות בעליהן, אך בלא משים הן גורמות נזק לחברתן. על אותם זוגות "מאושרים" להרעיף את מחמאותיהם לבן זוגם בלבד, ולא לגרום לזרעוני פרוד בין זוגות אחרים.

 

עידוד המחמאה

 

רצוי לעודד את בן הזוג, בביטויי תודה על מחמאותיו. ניתן להודות מיד בעת אמירת המחמאה, אך לדברים תהיה השפעה מירבית, באם ייאמרו לאחר זמן מה. לדוגמה, "מחמאתך עזרה לי רבות", "מחמאתך רוממה את מצב הרוח שלי", "בזכות מחמאתך לא חשתי בעייפות" או "הרגשתי רצון עז ללכת לקראתך" וכדומה.

ככל שיגבר העידוד, כך תהיינה מחמאותיו של בן הזוג מלאכותיות פחות וטבעיות יותר. במשפחה בה בני הזוג מחמיאים זה לזה, אף ילדיהם יראו את העולם הסובב אותם באור חיובי יותר.



תגובות הוסף תגובה
1.מאמר מקסים, מירי07/12/06
2.ממש מקסים ומעודד!הללי18/03/07
3.חזק ואמץלילה04/06/07
4.לתת בכדי לקבל ! לרסק אגו,משתלם. (לת)אילנית06/09/07
5.ישר ולעניין!רוזי20/09/08
6.מיוחד! כמו שערכים יודעים...אייבי14/11/08
7.כל מילה אוצר!!!לוי חנה דבורה29/11/09
בניית אתרים