העונש ולקחו

מאמרים נוספים
פנינו לעתיד
מגן עדן לעגל הזהב
לבכייה יש תפקיד
אילו חיינו בדור החורבן...
מאמרים נוספים
מה שחסר
לקחי החורבן
הצום על חורבן בית המקדש
ניסים ומשמעותם
חשיפת הכותל המערבי
צער על החורבן
מרידת בני עיר המלוכה
בזמן שבית המקדש קיים
העונש ולקחו
האסון היה צפוי
היכן נמצאים כלי בית המקדש?
"משנכנס אב ממעטין בשמחה"
בין המצרים
נבואת ירמיהו ומגילת איכה
שיבת ציון ובניין הבית השני
הקנאים ושנאת אחים
ירושלים לדורותיה
מאמרים נוספים

אדם העובר על חוקי המדינה נענש מפאת שתי סיבות: א. הציבור דורש גמול בעונש על פשעיו. ב. כדי להרתיע אחרים מללכת בדרכיו. שיקום הפושע - למרות היותו אחת מהמטרות המוצהרות של מתקני הכליאה - אינו נמנה עם הסיבות שהשופט גוזר בגללן מאסר ממושך יותר. השיקום - אם הוא אכן קיים - הוא התגוננות נוספת של הציבור כדי להבטיח את שלומם לעתיד. אין הוא מהווה מטרה בפני עצמה. לעומת זאת, אצל הקב"ה מטרת העונש היא עבור האדם – לטובתו. מטרתו להביא אותו להכרה פנימית שתמנע ממנו ליפול שוב במכמורות החטא.

קללת האדמה בעבור חטאו של אדם הראשון, הצורך לעבוד בזעת אפיים, פעלו את פעולתם. אולם במשך הזמן, החלה שוב הדרדרות בהתנהגותה של האנושות. לקח העונש של קללת האדמה נשכח, והאנשים, במקום לראות את עצמם תלויים בחסדי ה', בהוציאם לחם בזעת אפיים, החלו לראות את עצמם כיוצרים. הרגשת חוסר התלות בברכת שמים התירה כל רסן מוסרי. אנשי דור המבול היוו חברה אשר דרסה בכוונה תחילה על כל המוסכמות. התנהגותם של אנשי דור המבול הפגינה רעה מוחלטת אשר הוכיחה שהם אינם ראויים לקיום. הם הוכיחו שאינם מסוגלים להגיע להכרת התלות בבורא. חברה אשר אינה מוכנה לחיות על פי הדרכים שחקק ה' בטבע, בוודאי שלא תגיע להכרת הבורא מתוך הטבע.

מכל האנושות, רק נח ומשפחתו גילו שנותר בהם ניצוץ הכרה במציאותו של הבורא, ולכן רק הם היו ראויים להצלה. כאשר יצא נח מהתיבה וראה שכל העולם חרב ורק הוא ובניו נותרו, מה היתה תגובתו? האם הוא בנה בית? האם הוא התחיל בחרישה, בזריעה ובנטיעה? לא ולא. הוא הקריב קרבן לה'; ביטוי להכרה שכל חייו נתונים ביד ה'. לכן אמר ה' בלבו: "לא אוסיף קלל עוד את האדמה בעבור האדם" (בראשית ח, כא). משמעות המילה "עוד" - אין סיבה להוסיף עונש נוסף וחדש, "בעבור האדם" - כדי שילמד שהוא תלוי בי.

נח, בהקריבו קרבן מיד בצאתו מן התיבה, גילה את תלותו בה'. גילוי זה הוא ראיה שמטרת העונש שנגזר על אדם הראשון אכן הושגה, מנח ובניו אכן ניתן לבנות עולם שיש לו קיום. מזרעם אפשר יהיה להקים אומה אשר תכיר את יד ה' והשגחתו בכל הנעשה עלי אדמות; בכל מצב - בדלות ובעשירות, בארצם ובנכר, באבלות ובשמחה - תמיד הם יכריזו לפני כל באי עולם שיש אדון לעולם!

זוהי גם מטרת העונש של חורבן ירושלים; כלול בו לא רק גמול על מעשיהם של אותם אנשים אשר חיו בזמן המקדש הראשון והשני, יש בו גם הפקת לקח לדורות. הקב"ה מעניש את האדם בעבור האדם. גם הירידה לבבל וגם הגלות המתמשכת אחרי חורבן הבית השני מכוונות עבורנו, כדי שנתקן בפנימיותינו את הדרוש תיקון, ונזכה לביאת גואל צדק ולבנין בית המקדש הנצחי.

גם כיום חייבים אנו להמשיך בהתבוננות פנימית זו. אנו מצווים להמשיך ולהתאבל על ירושלים, כי הגורמים שהביאו לחורבן עדיין קיימים. מטרת עונש החורבן לא תושג אם נהיה עם ככל העמים. גם הפסקת ההטרדות והגזירות של האומות לא תצביע על סופה של הגלות. לא למען מטרה זו אנו אבלים על חורבן ירושלים, ולא זו השמחה שאנו מצפים לזכות ולראות. אין אנו אבלים על אבידת מעמדנו כיישות עצמאית בין האומות, אלא על כך שבמו ידינו הרחקנו את השכינה מקרבנו. כאשר נכיר במהותה של האבידה אשר איבדנו, נזכה לראות שהשכינה עדיין מתקיימת בקרבנו. הקשר הנצחי בין עם ישראל לאביהם שבשמים לא נותק ואינו יכול להנתק. אמנם הוא רופף בגלל חטאינו, אולם הוא קיים ובידינו לחזקו!

בניית אתרים