מהי התרומה של הנישואין לאדם?

הנישואין מיטיבים עם האדם בכל תחומי החיים. אם נתבונן במכלול הבעיות הנפתרות על ידי הנישואין, לא זו בלבד שנראה בבירור את יד ה', אלא גם לא נוכל להגדירם בהגדרה אחרת מאשר "נס". חיי האדם מתנהלים בשלושה מישורים: פיזי, רגשי ורוחני. בכל אחד ממישורים אלו, הנישואין תורמים תרומה חיונית.

השפעת הנישואין והקמת הבית המשותף גלויה ביותר לעין במישור הפיזי. ראשית, הנישואין פותרים את בעיית קיומו של המין האנושי. העמדת צאצאים לבדה אינה מבטיחה קיום זה, שכן, יצור אנושי זקוק לטיפול חם, מורכב ומתוחכם בשנות התפתחותו, כדי שיגדל באופן יעיל. לאורך שני העשורים הראשונים לחייו דרושות לצעיר תשומת לב ללא גבול, סביבה רוויית אהבה, חום אנושי והדרכה חינוכית מתמדת. אין מסגרת, מלבד מסגרת הנישואין, המסוגלת לספק צרכים אלו כראוי. הדרך היחידה להבטחת התפתחותם של ילדים בריאים בגופם ובנפשם, היא גידולם בתוככי יחידה משפחתית, הבנויה מאב ואם, המקדישים את כישוריהם המיוחדים ואת תכונות נפשם הסגוליות לחינוך ילדיהם. ראיה חותכת לכך היא מסכת הבעיות הרגשיות והחברתיות המתעוררות אצל ילדים שגדלו, לדאבון לב, במשפחות הרוסות.

הבעיה השניה במישור הפיזי, שחיי הנישואין מהווים לה פתרון, היא תחום הדחפים של האדם. הדחף המיני מטריד את האדם ואינו נותן לו מנוח. הנישואין משחררים את האדם מהתעסקות מופרזת בתחום זה, ומאפשרים לו להתמסר להשגתן של מטרות חייו האמיתיות.

אולם, לא רק במישור הפיזי חיוניים הנישואין לאדם. גם במישור הרגשי הם תורמים את תרומתם. האדם מטבעו הוא יצור חברתי ואינו מסוגל לחיות בדד. חיי בדידות, ללא חברות עם הזולת, יגרמו לו סבל רב אשר ימנע ממנו למצות את מלוא יכולתו. הנישואין מעניקים לאדם חברה נעימה ומשחררים אותו מבדידות. נוסף לכך, הם מאפשרים את התהוותו ואת קיומו הממושך של הקשר הרגשי העמוק ביותר הקיים בין בני אנוש – קשר האהבה שבין איש לאשתו.

תרומתם של הנישואין מבחינה פיזית ורגשית לחיים תקינים רבה היא, אולם מן הראוי להדגיש, שהתרומה במישור הרוחני היא התרומה העיקרית.

חיים יהודיים אמיתיים לא ייתכנו ללא נישואין. זאת כיוון שכמעט לא ניתן להעביר בצורה מושלמת את ערכי התורה לדורות הבאים ללא חינוך הנובע מתוך התא המשפחתי היהודי.

האדם נברא כדי לעבוד את ה' ולהנות מזיו שכינתו. בחתירתו להשגת מטרות אלו הוא מגשים את מטרת בריאתו וזוכה לשכר נצחי בעולם הבא. הצלחה אנושית, במובנה האמיתי, היא הגשמת מטרות אלו.

אולם בדרכה של הצלחה זו ניצב מכשול - יצר הרע שבאדם. יצר זה דוחף את האדם להתרכז במילוי מאווייו הגשמיים וברכישת כבוד ומעמד בחברה. ניתן להגדיר זאת במשפט הבא: היצר דואג לכך שהאדם ישרת את עצמו במקום לעבוד את קונו. אדם שאינו מצליח להתמודד כיאות עם דחפים פנימיים אלו, יסטה בהדרגה מהיעדים האמיתיים שלהגשמתם הוא נברא, ויתרכז במישור האנוכי בלבד. היצר הרע מהווה מלכודת המונעת מהאדם להשיג את הטוב ואת האושר שהקב"ה מבקש להעניק לו. מאליו מובן, כי הנישואין, שכאמור, הם אמצעי הצלה ממלכודת זו, הם מתנה גדולה שניתנה ממרומים לאדם. הנישואין מאפשרים לאדם להתגבר על נטייתו הטבעית להתרכז בעצמו. הם מאפשרים לו להסיט את מוקד התעניינותו מהאנוכיות לכיוון אהבת הזולת. מלבד העובדה שהנישואין מנתבים את הדחפים מאפיק של מילוי תענוגות עצמיים לאפיק של נתינה והענקה לזולת, היצר הופך לכלי ביטוי של אהבה ושל השכנת שלום, ולאמצעי של הענקת חיים לדור חדש.

זאת ועוד, הנישואין מסייעים לאדם לחדול מעיסוק מתמיד בצורכי עצמו ומחייבים אותו לדאוג לצורכי אשתו וילדיו. בה במידה שהאדם לומר להתעניין בצורכי הזולת, כך הולכות ונחלשות אצלו תאוות הבצע ורדיפת הכבוד והכח. מעתה, הזולת הוא שתופס את מקומו של ה"אני" במרכז אישיותו של האדם, ושינוי זה מהווה מפתח לצמיחה רוחנית ולהשתלמות הדדית של הבעל ואשתו יחדיו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים