חנוכה

הבסיס של מצוות פורים הייתה גזירתו של המן, אשר ביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים במלכות אחשורוש, מהודו ועד כוש, ביום אחד. הוא לא נתן להם הזדמנות להמיר את דתם ואף לא ביקש זאת מהם.

לעומת זאת, בחנוכה לא הייתה גזירת כליון והשמדה. הגזירה הייתה על דברים שברוח, שלא ישמרו שבת, שלא ימולו את בניהם, שלא ילמדו תורה ויכתבו על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל.

גם זירות ההתרחשות של אירועי הנס היו שונים. גזירות היוונים וכן נס חנוכה התרחשו בארץ ישראל, שהיא מרכז התרחשות אירועי הרוח בעולם.

התרחשות אירועי המן ואחשורוש אירעו במדינות פרס ומדי, מקומות שנחשבו בזמנו כמרכז חיי החומר של התקופה ההיא.

בפורים, זמן הגזירות על הגוף, תקנו חכמינו משתה ושמחה. אנו מצווים בסעודת פורים, במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, הנחשבים כהודאה חומרית. לעומתם ימי חנוכה נקבעו כימי הלל והודאה, כזכר להצלה מהגזירות הרוחניות.

בפורים מסובבים הילדים רעשנים ואוחזים אותם מלמטה, מקום הרומז על החומר. בחנוכה מסובבים את סביבוניהם מלמעלה, רמז לרוח ולנשמה, הבאות ממרום.

קיים שינוי נוסף בין חנוכה לפורים. בחנוכה, כאשר הייתה הגזירה על התורה והמצוות, נלחמו החשמונאים בחרוף נפש ביוונים. לעומת זאת, בפורים, כאשר היתה הגזירה להשמיד ולהרוג את כלל ישראל, גזירת חומר, הם צמו והתפללו לקב"ה, אך לא ניסו לעמוד נגד אויביהם בשדה הקרב.

דווקא מאבק רוחני מחייב התנגדות גופנית, ואילו במאבק גשמי יכולים אנו להסתפק, כאשר יש לנו זכויות לכך, בתפילה ובתחנונים.

הגופות הן של הקב"ה ואם רוצה מאן דהוא לפגוע בהם, יבוא הבורא וידאג לרכושו, כביכול. לכן, אין לנו אלא להתפלל לפניו כי יציל את שלו. לא כן בשעה שהגזירה היא על הרוח. באותה שעה עלינו להאבק עד כדי מסירות נפש. שכן שמירת התורה והמצוות היא מחובתנו. כאשר היוונים גזרו גזירות על ישראל, שלא לשמור את התורה, נאלצו בני ישראל לצאת למלחמה ולמסור את נפשם על קיומה.



תגובות הוסף תגובה
1.מאמר מצוין ועוע27/12/08
בניית אתרים