הר סיני מקומו, טבעו ופלאיו

מאמרים נוספים
חג השבועות – חג מתן תורה
לראות את הקולות
מעמד הר סיני – מאורע חד פעמי
שמירת מרחק חיונית במעמד הר סיני
מאמרים נוספים
מפסח ועד שבועות - עצמאות מדומה ועצמאות אמת
עשרת הדברות
הר המוריה והר סיני
ההכנה לקראת...
ייחודיות דמויותיהם של בועז ורות
חג השבועות
זכרון מעמד הר סיני
דוד המלך ואנחנו
מגילת רות – מגילת החסד
"היום הזה נהיית לעם"
שתי הלחם בעצרת
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"
מסיני ועד הלום
נעים זמירות ישראל
לא נפולת ולא נמושה
היגיון מול דבקות
הר סיני מקומו, טבעו ופלאיו
אלקנה מנהיג המהפכה השקטה
גר הצדק פוטוצקי
סוד הגאולה
על גדות החידקל
הפועל "לשוב" במגילת רות
סיפור מגילת רות
עשרת הדברות
שיר הלל ל"חיים פשוטים"
מאמרים נוספים

הר חורב, אשר בחצי האי סיני, אינו נמנה עם ההרים המושכים את תשומת לבו של התייר. הרי האלפים עולים עליו בגובהם ובשגיאותם. הוא גם אינו עשוי להתפאר במראות נוף נהדרים כדוגמת הרי הקרפטים. בודד ונידח מתרומם הוא בלבו של מדבר חול שומם. עם זאת, תופס הוא מקום נכבד בדברי ימי קדם. בן אלמוות הוא, הודות להתגלות האלוקים עליו בעת נתינת התורה. האש האלוקית אשר אפפה את ההר, האירה את כל העולם האפל עד היום...

היכן מקומו של הר מיוחס זה? התשובה האמיתית היא תעלומה. אין מסורת מקובלת מדור לדור על הר מסוים המזוהה עם הר סיני. בגמרא מסופר על סוחר ישמעאלי שהראה לרבה בר בר חנה את הר סיני (בבא בתרא ע"ג). בימינו מקובל לראות את ג'בל מוסא כהר סיני, אולם לא נמצאו סימוכין ברורים לכך בדברי רבותינו.

 

השערות ודמיונות

מוזרה היא התופעה שדווקא אנו, היהודים, אשר לנו יש קשר ישיר אל ההר, נוהגים כלפיו בשוויון נפש.

המסורת היהודית מעולם לא ניסתה לאתר את מקומו המדויק של הר סיני. לא ייחסו קדושה להר סיני, לאחר שנסתלקה ממנו שכינה. מפורש במקרא שקדושת הר סיני היתה לשעתה ולא לעתיד. אולם, משמעותו של מעמד רוחני נורא הוד, נותרה בלבות ישראל.

עם זאת, חוקרים רבים ראו "חוב קדוש" לקבוע את מקומו המדויק של אותו "אתר היסטורי". (בעוד יהודים הנאמנים לתורה הוגים יומם ולילה בחמדה הגנוזה שניתנה מהר סיני, אותם חוקרים מחפשים את הר האבן בין סלעי השחם שבמדבר סיני.)

חקירת מדבר סיני תמיד היתה מטרה קשה ומסוכנת, לא רק עקב הקשיים שבנסיעה וטלטולי הדרך, אלא בעיקר בגלל מצב הביטחון הפרוע ששרר באזור זה. האזור היה מיושב על ידי שבטי בדואים נודדים וקנאים, אשר היו מתנכלים לעוברי האורח שבאו ממרחקים. הם היו מתנפלים למטרות שוד ורצח על אנשי מחקר שניסו להגיע אל הר סיני. אחד החוקרים הידועים של מדבר סיני, האנגלי אדוארד הנרי פלמר, מצא בצורה זו את מותו יחד עם שני מלוויו, כאשר נהרגו ונשדדו על ידי הבדואים.

על צוקי הגרניט הגבוהים ובין סלעי השחם טיפסו החוקרים ימים רבים ונברו סביב כל ממצא שיכול להובילם למסקנה כלשהי. הם סבבו על פי מפות ורישומים של מסלול בני ישראל בהולכם במדבר, ועל פי הנחות ומוסכמות שונות קבעו כי בהר זה 'בדיוק' קיבלו את התורה. מתוך רצון שדחף את החוקרים לחדש חידושים שלא נודעו עד זמנם, ומתוך הסתמכות מופרזת על 'ממצאים' ועל השערות, הגיעו החוקרים לקביעות מוזרות בקשר למיקומו של הר סיני.

כך הגיעו חוקרים אחדים, ובראשם הגיאוגרף הנודע ח. בר-דומא, למסקנה כי ניתן לראות את הר סיני בין הרי הגעש המצויים בהרי מדין, בערב הסעודית, מזרחה לים סוף. אחרים קובעים כי הר סיני נמצא בחלקו הצפוני של חצי האי סיני, ליד מקום הידוע כקדש ברנע, שבו ישבו ישראל "ימים רבים" (דברים א', מ"ו). לפי שיטה זו מזוהה הר סיני עם "ג'בל הילאל", המרוחק כ-40 ק"מ ממערב לקדש ברנע.

 

הר סרבל

להלן תיאורו של החוקר י. ה. ברטלט, שהגיע למדבר סיני באמצע המאה ה-19, ו'זיהה' את הר סיני עם "ג'בל סרבל" המצוי בחודו הדרומי של חצי האי סיני, גבוה 2052 מטר מעל פני הים. ברטלט מתאר את עלייתו ואת העפלתו ל"הר סיני" בספרו "ארבעים ימים במדבר בעקבות בני ישראל":

"הצוק הקוני המחודד של הסרבל נראה ממרחקים כבלתי ניתן לכיבוש על ידי מטפסים, אולם אחרי שידעתי כי היו שהצליחו לעלות, הנחתי שייתכן כי קיימת דרך בנויה ביד תושבי סיני לראש ההר. השגתי מורה דרך ועזבנו את המחנה בשעות המוקדמות של הבוקר. כפי הנראה, היתה קיימת כאן דרך עתיקה, משום שלאורכה מצאנו שרידי בניינים ואותיות סיניאיתיות חרוטות פה ושם על סלע. השביל נפסק, ומכאן ואילך עלתה דרכנו על סלעים בודדים ואבנים מפוזרות, שלא קל לטפס עליהן בלי להחליק. מעניין שעדיין מצאנו כתובות סינאיתיות על הסלעים.

הרגשתי אפיסת כוחות כבר בהגיענו לרגלי הצוק הקוני המחודד, העולה בעלייה פתאומית וישרה. המעבר היחיד לעלייה נראה כתהום צר העובר בין שני צוקים תלולים, והוא מלא בסלעים שנפלו מלמעלה. נראה היה לי שאין כל דרך לעלייה, אולם מורה הדרך הבטיח לי שהעלייה אינה כה מסובכת. התחלנו בעלייה, ואחרי חצי שעה הגענו לעץ תאנה פראי. בעבור רגליו המסונדלות של מורה הדרך, נראתה העלייה קלה למדי. הוא קפץ מאבן לאבן בדומה לעז, כשכל צעד ידוע לו. עבורי, למרות שטיפסתי רבות בהרי האלפים, היה הטיפוס אכזרי ומסוכן. היינו גלויים לקרני שמש הצהרים, לא היו כל מדרגות בסלע, חלק גדול של הדרך הוכרחנו לעלות על ידינו ורגלינו, בסכנה מתמדת להחליק וליפול לתהום...

בסופו של דבר, אחרי טיפוס בן שלש שעות הגענו לראש ההר. רעדנו בכל איברינו מההתאמצות הגדולה. ישבנו מתחת לאבן גדולה המונחת על הצוק. היא זו אשר נראתה מרחוק כדמות אדם הניצב למעלה. רוח קרה איימה להרימנו ולהובילנו מעבר למדבר הגדול שלרגלינו, ולהוריד אותנו על גבעות ארץ ישראל הרחוקה..."

 

ג'בל מוסא

מבין כל השיטות בדבר מיקומו המדויק של הר סיני, נתגבשה על ידי רוב החוקרים הדעה הרואה ב"ג'בל מוסא" (-הר משה) את הר סיני.

"ג'בל מוסא" הוא השיא הצפוני בין שלושת השיאים הגבוהים ביותר בשלשלת הרי השחם המתמשכת בחודו הדרומי של חצי האי סיני. שני השיאים האחרים הם: הר סרבל, הנזכר, והר קתרין. גובהו של ג'בל מוסא מגיע ל-2285 מטר מעל פני הים. מצוקיו נראה נוף עוצר נשימה של הוד קדומים הנסוך על כל אזור ההרים, הסלעים, הוואדיות, משטחי החול והחצץ. באופק לצד מזרח, נראים מימי מפרץ אילת, כשמאחוריהם מתנשאים הרי מדין. הכול נוצץ וזוהר בברק השמש הטובלת בדממה המדברית.

הראשונים שזיהו הר זה עם הר סיני היו הנוצרים שברחו מחרב השלטון הרומאי שרדפם, ומצאו מקלט בין צוקי הגרניט של רכס הר סיני. אולם, גם כאן ארבו להם שבטי בדואים מקומיים שרצו לשדוד אותם ולרוצחם. לכן, הם הקימו מנזרים מוקפים בחומות. אחד מהם הוא מנזר הממוקם למרגלות ההר ומוקף חומת הגנה גבוהה המגיעה לגובה 15 מטר. הכניסה אליו היא דרך שער נמוך וצר, שבנקל ניתן לסותמו בשעת קרב. גם שער זה הוא חדש. לפני כן היו מעלים את הבאים בסל ובחבל דרך אשנב החומה. 3,000 מדרגות חצובות בסלעי השחם, מובילות לפסגת ההר.

גם המוסלמים מייחסים חשיבות רבה ל"ג'בל מוסא". במורד ההר יש להם מסגד, שם הם מתאספים פעם בשנה לכבוד "אללה ונביא מוסה". יום ולילה יחוגו, ואחר ישובו לנדודיהם.

 

אבני הר סיני

על תגלית מעניינת ביותר המצויה באבני הר סיני, כותב "הברבוני", ממפרשי "מורה נבוכים" לרמב"ם, לפני כשבע מאות שנה.

"דע, כי הר סיני העידו עליו שהאבנים הנמצאים בו יצויר עליהם הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה... ואחד מנכבדי ברצלונה הביא עמו מהאבנים ההם. והראה לי אחד מתלמידי בני משפחתו וראיתי בו הסנה מצויר בתכלית הציור, צייר אלוקי בגוון מתחלף לגוון האבן. ושברתי האבן לחצאין ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק, וכן חלקתי כל חלק לחצאין, ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו, וכן פעמים רבות עד תום החלקים, כדמות הבוטנים, ועדיין הסנה בהם ונפלאתי מזה..."

(ניתן לחזות בפלא הצפון באבני גוש הר סיני: על כל חלק מאבני ההר טבוע ציור עורקים דקים ומפוצלים, כצורת עץ סנה קטנטן. ככל שתשבר האבן ותתחלק לשברירים קטנטנים, נראית טביעת ציור הסנה בשלמותו.)

כבר משנים קדומות היה נושא זה ידוע ליהודי העולם. נוסעים שבאו להר סיני, היו מלקטים מלוא חופניים מאבני המקום המופלאות ונושאים אותן עמם, להראותם לאחיהם שבגולה. בני חו"ל נפעמו בפעמי אמונה, במששם במו ידיהם חלק מהר האלוקים, בהעלותם על מחשבתם כי לרגלי אבנים אלו עמדנו לפני ה' ועל ידן הכרזנו בקול: "נעשה ונשמע". משתאים הם למראה המחזה המופלא הטבוע באבני ההר.

במקומות מסוימים בעולם: בהודו, בצפון אפריקה, בדרום אמריקה, באוסטרליה ועוד קיימת תופעה דומה, אך בעלת הבדל מהותי. בעוד בכל אותם מקומות מופיעות הצורות על החלק החיצוני במעטפת האבן, וכאשר שוברים אותה אין ברבדים הפנימיים צורה כזו, הרי שבאבנים אלה, בכל שבירה וחלוקה מקבלים צורת סנה שלימה!! הדבר בולט גם בסוג האבן. בעוד שאר האבנים הן אבני גיר, אגט, ציפחה או אוסיד, אבני "ג'בל מוסה" הינן גרניט קשה מאד.

במכון הגיאולוגי בירושלים בדקו את האבן, טחנו דגימות מן הסלעים כדי להווכח האם התופעה קיימת גם בחלקים זעירים ממנה, והתוצאות היו מדהימות. התברר, שגם בחלקים קטנטנים מאוד מאוד קיימות צורות אלו, צורות שלמות של סנה.

עם ישראל, העם הבזוי, השפל והנרדף, אשר בכל הדורת סבל גירושים, גלויות, ופוגרומים... חתכו בו, פוררו אותו, אולם הוא נשאר בשלמותו, כאותן אבנים אשר ככל שתפורר אותן, תישאר חקוקה עליהן צורת הסנה בשלמותה. הסנה בוער, אך איננו אוכל. הוא מסמל את עם הנצח!

 

                                                    

                                                      למאמרים נוספים על חג השבועות, לחץ כאן

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים