מהי חשיבותו של הלוח העברי?

על הפסוק: "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ד', ה'), דרשו חז"ל במסכת שבת: "איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הווי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות" (דף ע"ה, א'). קיימת כאן הדגשה של פרט אחד מתוך מערכת המצוות, פרט שבו מוכחת בצורה בולטת חכמתה ובינתה של התורה, שתהיה בעתיד נושא להערצת האומות. תחום חישוב התקופות, המתמקד סביב עריכת לוח השנה העברי, ימשוך הערצה גדולה. הלוח העברי המבוסס על ידיעה ברורה של תנועת מערכות הכוכבים וגרמי השמים, עורר מאז ומתמיד השתאות והתפעלות בקרב אומות העולם.

לא נוכל במסגרת זו להכנס לכל פרטי הדינים הקשורים בקביעת הלוח, נוכל רק לסכם בקצרה כי הלוח העברי מבוסס על התאמת חודשי הלבנה לשנת החמה. אורכה של שנת הלבנה, כלומר, של 12 חודשי הלבנה, הוא 354 יום. שנת החמה היא בת 365 יום. לשם התאמת שני חישובים אלו מוצאים אנו במחזור של 19 שנה 7 שנים מעוברות, בנות 13 חודש כל אחת. אין לוח נוסף בעולם המותאם באופן כה מושלם לתנועות גרמי השמים. ביסוד עריכת לוח זה מונח העקרון שהחודש, כלומר מחזור הקפתה של הלבנה סביב כדור הארץ, הוא בן 29 יום, 12 שעות ו-1080/793 חלקי שעה (כ"ט, י"ב, תשצ"ג). נדגיש, שפרטים כלליים אלו שהובאו כאן בקצרה מבוססים על חשבונות רבים ומסועפים ועל סעיפים רבים הכוללים את כל חוקי הלוח לפרטיהם.

הלוח העברי הוכיח אח עצמו במרוצת אלפי שנים כמדויק ביותר. שנות החמה והלבנה נמצאו מתאימות, ללא כל צורך להוסיף על הלוח או להפחית ממנו אפילו יום אחד במשך כל אותן שנים. נציין לשם השוואה כי הלוח היוליאני, שהיה מצוי בידי אומות העולם, פיגר בכ-10 ימים אחרי שנת החמה האמיתית ובמאה ה-16 הכירה הכנסיה בכך שהלוח שבידה סטה מיעדו, והוחלט להנהיג את הלוח הגריגוריאני, המקובל בעולם הנוצרי עד היום. לשם התאמת לוח זה עם מה שהיה נהוג עד אז, "הושמטו" בשנת 1582 עשרה ימים מן הלוח. לוח זה התקבל במזרח אירופה רק במאה ה-18 ובמקומות אחדים רק במאה ה-20. נוסיף ונציין שגם לאחר כל זאת מבוסס הלוח הגרגוריאני רק על שנות החמה, ואילו החודשים שבו הינם שרירותיים לחלוטין.

בידי חכמי ישראל היתה מאז ומתמיד ידיעה ברורה בנושא זה. בתקופת המשנה הוחל לפרסם את עקרונות הלוח ברבים, והם הם חישובי הלוח המצויים בידינו כיום. אילו היו אנשים צריכים להגיע למסקנות בנושא זה רק על פי תצפיות וחישובים בלבד, היו דרושות לשם כך תצפיות של עשרות ואולי מאות שנים. כמו כן, היה צורך לשם מטרה זו להשתמש במכשירים מדויקים שלא היו קיימים עדיין באותה עת. בתקופה האחרונה נערכו תצפיות ומדידות שונות מן החלל החיצון ובהן נעזרו במיכשור אלקטרוני משוכלל ובשעונים אטומיים. מדידות אלו אישרו את חישובי הלוח היהודי בדייקנות מדהימה. ידיעות אלו, שהיו ברורות לחז"ל לפני למעלה מאלפיים שנה, מוכיחות כי הם הסתמכו לא רק על נתונים אנושיים, אלא בעיקר על גילויים על אנושיים, כלומר, על מסורות שניתנו בסיני והועברו מאיש לאיש לאורך הדורות.

נציין פרט מעניין נוסף. כשנודעה למדענים בעלי שם מאומות העולם העובדה שבידי חכמי ישראל מצוי מידע מדוייק בנושאים אלו, הם הצהירו שהם נאלצים להודות שלבטח היתה נבואה בישראל. ניצבת לפנינו אם כן תמונה מדהימה. אישים נכרים הכירו כי היתה נבואה בישראל. בהודאה זו התאמתה תחזיתה של התורה שצפתה שאומות העולם יכירו באמצעות הלוח את חכמת התורה, וכפי שנאמר בפסוק שפתחנו בו: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים