במה שונה אמונתו של האדם המאמין מזה שמוגדר כ"בלתי מאמין"?

יוצר האדם ברא אותנו באופן שעקרונות יסוד, החיוניים לנו להמשך חיינו, יהיו מושתתים בתשתית הווייתנו, ולא נוכל להתקיים בלעדיהם. לדוגמה, אנו יודעים שתינוק משווע לאוכל, למרות שאין לו דעת להבין את חיוניות המזון ואת תרומתו לתפקוד גופו. כל אדם נושם אויר צח, למרות שלא הכל מודעים לדרכי הפעולה של כלי הנשימה. כאמור, הקב"ה הטביע באדם דחפים טבעיים, המסייעים לו לספק את צרכיו הגופניים החיוניים.

באותה מידה נסך הקב"ה בנפשנו את אמיתות היסוד, שהן חיוניות עבורנו. הן כה קבועות בנפשנו, עד שאנו חשים בהן בצורה טבעית. גם האמונה בגמול העתידי, שבני האדם חשים ומאמינים בה', נקבעה בנפשנו פנימה, אם כי לעתים בני האדם חשים בה בצורה מעורפלת. מסיבה זו גם אנשים הרחוקים מן האמונה, מאמינים בתוככי לבם שבסופו של דבר תנצח האמת והרשע יבוא על עונשו.

אמונתו של האדם המאמין נהירה לו יותר, היא קבועה בלבו, חיה וניצבת מול עיניו, והוא מכוון את מסלול חייו לפי הנחיותיה. הישגים אלו אינם עולים בחלקו של האדם הבלתי מאמין. אמונתו שבסופו של דבר יתגלה הצדק וינצח, הינה מעורפלת ורעועה למדי, שהרי אם הגמול המקווה מתחיל ומסתיים במעגל הגשמי בלבד, כיצד אפשר לבטוח שהמאוויים להופעת הצדק אכן יתגשמו? מי כמונו יודע שכוחות האדם הינם מוגבלים, ולכן, גם אפשרויותיו ויכולתו להשליט את היושר והצדק בעולם הינן מוגבלות. עינינו רואות שלא תמיד עומדים לאדם הכוחות לפעול ולהצליח.

גם באופן מעשי, למרות הרצונות והשאיפות, מתברר, שלא תמיד "סוף גנב לתליה", לעתים הוא מצליח לחיות בטוב ובנעימים הרחק מאימת העונש הארצי המצפה לו.

אך משעה שאנו יודעים נאמנה שמתן הגמול מסור באופן בלעדי בידי הקב"ה, אנו יכולים לבטוח בוודאות שהצדק יתממש, ויהי מה! זוהי האמונה העמוקה באלוקים, שהוא דיין האמת והוא כל יכול.

זאת ועוד, במישור הגשמי הצדק עשוי להתגשם רק במשך שנות חייו המוגבלות של האדם עלי אדמות, לעומת זאת, הצדק האלוקי אינו מוגבל בזמן. אדרבה, עיקר ההוצאה לפועל מתבצעת בעולם הבא הרוחני, שם מופיעה מידת המשפט ושם עתיד הצדק באלוקי להופיע ולהתגלות במלוא היקפו.

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים