יום של התחדשות

מאמרים נוספים
בין שינה לשינוי
ראש השנה הראשון
יום תרועה
יום חידוש הבריאה והאדם
מאמרים נוספים
הבקשה היחודית לימים הנוראים
"זכרנו לחיים"
"תשובה, תפילה וצדקה"
יום של התחדשות
היום הרת עולם
חגיגות יום ההולדת של האנושות
ארבע נשים - ארבע תקוות
מאה יבבות מאה תקיעות
מאמרים נוספים

עולם הטבע הוא עולם חד-גווני, אפור וזורם בקצב אחיד. מעצם מהותו הוא מרחיק מן האדם תחושות שמחה ואושר. אין שמחה אלא מתוך תחושה של התחדשות, ומכיון שבעולם החומר שולט הכלל: "אין כל חדש תחת השמש", ממילא החומר אינו מאפשר התפתחות רגשות שמחה. אולם יחד עם זאת הבורא הנחיל לנו "תחנות", בהן מורגשות בעליל תחושות התחדשות, ובעזרתן האדם יכול להתאזר בשמחת נפש.

אחת התחנות הראשיות במסלול זה היא ראש השנה, "יום הרת עולם", יום שבו יצר הבורא את עולמו. בכל שנה ביום זה, היקום מתחדש כיצירה חדשה. זהו גם פשר יום הדין של ראש השנה, באשר ביום זה, כביכול, נסתיימה היצירה של אשתקד, ומכאן ואילך נוצרת בריאה חדשה ועימה מוצע שפע חדש לכלל ולפרט.

מאחר שיום זה כולו אומר התחדשות, הוא מכיל בקרבו גם את האפשרות להתעלות מעל שיגרת הטבע, ולהתמלא בשמחה פנימית. גם קבלת עול מלכות שמים – מוקד עבודת היום של ראש השנה, אף הוא מחייב שמחה.

זהו כלל הברזל שבבנין אמונתנו שאף מעשה קל של אדם אינו אובד, כל המעשים בספר נכתבים, ועל הכל יש דין ויש דיין. לא רק המעשים של היום ושל אמש נזכרים בבהירות, אלא גם כל המפעל מיום היות אדם על הארץ עד ליום אחרון, הכל גלוי וידוע לפני הבורא והכל מובא בחשבון בעת קביעת הדין.

בכל ימות השנה עקב לחץ הנסיבות עלול לקרות שהאדם יסיח את דעתו מעיקר גדול זה, אולם בראש השנה עלינו לחדש ביתר שאת הכרה זו בתודעתנו, כדרך שתמיד בשלב הבראשית האדם מדגיש אמיתות יסוד, שעליהן יסתמך בהמשך דרכו.

עיון מעמיק במשמעות הדברים ילמדנו שהזכרון המיוחס לקב"ה שונה מבחינה מהותית ממושג הזכרון המצוי בחברת בני האדם. במישור האנושי מוצאים אנו דרגות שונות של זכירה. בתודעת האדם. ישנם דברים הזכורים לו היטב, וישנם אחרים הזכורים לו רק בצורה מעורפלת וחלקית. ישנם דברים המצויים בקידמת התודעה והאדם פועל ללא הרף בהשראתם, ולעומתם דברים אחרים כמו אוכסנו במרתפי התודעה, והם עולים משם רק בצורה מטושטשת למדי.

במישור האלוקי התמונה שונה בתכלית. מנקודת המבט האלוקית, עבר, עתיד והווה אחד הם. כל הנעשה תחת השמש, מאז תחילת ימי עולם, פרוס לפניו במלוא בהירותו, כמו המתרחש בהווה. בהתאם לזכרון המעשים, עורכים בשמים את מאזנו הרוחני של כל יחיד, ובהתאם למאזן זה האדם נידון בראש השנה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים