מהי ההתיחסות של היהדות לחלומות?

בתורה אנו מוצאים מספר חלומות שהתגשמו בצורה מפליאה; חלומות שר המשקים ושר האופים, חלומות פרעה, חלומות יוסף. בספר דניאל מסופר על חלום נבוכדנצאר שהתגשם. מאידך, ברור שלא כל חלום מתגשם. "וחלומות שוא ידברו" (זכריה פרק י'). אפילו בחלומות אמת "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (ברכות נ"ה). וגדולה מזו: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר: 'אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו' (דניאל ב')", ופירש רש"י: "הרהורי לבו – מה שהוא מהרהר ביום" (ברכות שם, בסוף הדף). ואף בעניין הלכה למעשה (באדם שחלם שבמקום פלוני נמצא כסף, והכסף הוא של מעשר שני, והלך ומצא שם את הכסף, שאינו צריך לנהוג בהם קדושת מעשר) אמרו: "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" (תוספתא מעשר שני פ"ה וברייתא בסנהדרין דף ל'). אולם, מאידך, מצינו כמה הלכות שחוששים בהן לחלומות. מי שחלם חלום ומצטער עושה "הטבת חלום" בפני שלשה אנשים (ברכות שם ובשו"ע או"ח סימן ר"כ). ומתענים "תענית חלום" לבטל חלום רע ואפילו בשבת (ע' ברכות ל"א ובשו"ע או"ח סי' רפ"ח). ומצינו כמה ראשונים שהורו הלכה על פי חלומות, ואחד מבעלי התוספות שאל הרבה ספקות ב"שאלת חלום, והורוהו מן השמיים, וחיבר ספר "שאלות ותשובות מן השמיים" (ועיין בהקדמת הרב ראובן מרגליות זצ"ל לספר זה, שאסף שם הרבה מדברי הראשונים והאחרונים בנושא, וראה עוד באנציקלופדיה תלמודית, ערך "דברי חלומות"). ובגמרא (בברכות פרק תשיעי) מוקדשים דפים שלמים לפתרונות שונים של חלומות. אם כן, ברור שלא כל החלומות שווים.

בעל "נשמת חיים" (מאמר ג' פרק ה') מחלק את החלומות לשלשה סוגים: "החלומות הם על שלשה מינים ומדרגות, זו למעלה מזו, והם החלום הנבואיי, ההשגחיי והטבעי. הטבעי הוא הבא לו לאדם מפאת מזגו והאיכות הגובר עליו. וזה כי כאשר גובר על האדם איזה חום טבעי או זר, הנה הוא חולם שהוא מתחמם אצל האש, או שהוא במקווה, ועם דברים חמים. וכאשר גובר עליו איזה קרירות, יחלום בשלג, גשם ומטר, וכיוצא בהם דברים קרים... והחלומות האלו שוא ידברו ואין להם ממש. ועליהם אמר ישעיה (כ"ט, ח'): 'והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל, והקיץ ורקה נפשו, וכאשר יחלום הצמא והנה שותה, והקיץ והנה עייף ונפשו שוקקה', וזכריה (י', ב'): 'כי התרפים דיברו אוון, וחלומות השווא ידברו'. וחז"ל (סנהדרין ל'): 'דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין'. גם מהמין הזה הם החלומות אשר הם כפי המחשבות ודמיון אותם הדברים שחשב או נתעסק בהם. ועל אלו אמרו בגמרא (ברכות נ"ו): 'אמר ליה קיסר לרבי יהושע ב"ר חנניא: (מכאן מתורגם:) אומרים שהינכם חכמים מאוד. אמור לי מה אראה בחלומי בלילה! אמר לו: תראה את עצמך שבוי בשבי הפרסים, משועבד להם, ויתנו לך לרעות חזירים במקל של זהב. הרהר הקיסר בחלום המשונה כל היום, ובלילה באמת חלם כך'... החלומות האלו כולם הם מכוח הפועל המדמה ( = כוח הדימיון) שהוא מעצמו מרכיב הרכבות ומדמה דימיונים, וכולם שווא ודבר כזב ידברו..."



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים