שובע שמחות את פניך

מאמרים נוספים
פקודת היום - לשמוח
"כל האזרח בישראל ישבו בסוכות"
סוכות - חג האסיף
שמחה ללא מיצרים
מאמרים נוספים
שמחת בית השואבה
שמחתנו באמיתות התורה
אהבת המצוות
מאמצים להשגת האתרוג
עצת המלך
"סוכה תהיה למסתור ממטר"
סוכה של לויתן
הטבע והאדם
מתנת ישע
האמונה והחקירה
שמחת האסיף
זמן שמחתנו
ארעי ושמח
זכר לענני כבוד
והיית אך שמח
ארבעת המינים
ארבעת המינים
מבצר ושמו סוכה
סוכה על אם הדרך
לִקְחֵי ארבעת המינים
שובע שמחות את פניך
הבטחון והשמחה
ושאבתם מים בששון
שמחת ישראל והתורה
חג הסוכות
זכר לענני כבוד
שמחה ללא מיצרים
מעל לשמש
ארבעה מינים
מאמרים נוספים

מבין כל מועדי ישראל, שכולם ניתנו לנו כשי מאת הבורא לששון ולשמחה ולימים טובים, בולט חג הסוכות, שכל כולו טבול בשמחה, ולכן הוא מכונה: "זמן שמחתנו".

בעיית כל הבעיות הינה שהאדם אינו מכיר את עצמו ואת מקומו. גם אם יש לו שפע כלכלי, משפחה בריאה וכל טוב שבעולם, לא תמיד הוא שרוי בשמחה. שאל את פיו ויאמר שאכן מאומה לא חסר לו, ואף על פי כן אינו שבע רצון.

השמחה תלויה בשאלה הגדולה האם האדם ממצה את עצמו. אם אדם אינו מנצל את הפוטנציאל הגלום בקירבו, הוא חש בחוסר נחת ובחוסר שביעות רצון מעצמו.

כדי להגיע לשמחה ולשלוות נפש פנימית, זקוק האדם להכיר את מקומו ומעמדו, ולזאת זוכים ישראל במועד הסוכות. ארבעת המינים הניטלים בסוכות, שכאמור מכוונים כנגד כל סוגי נפשות ישראל, מסייעים לכל אחד למצוא את מקומו הייחודי, את עצמיותו, ואז שמחתו הינה שלימה. על כך רומז הכתוב באומרו אודות ארבעת המינים: "ולקחתם לכם", דהיינו שהאדם לוקח את עצמו, ועובדה זו נוסכת בו אושר ושמחה.

לכל אדם נגזר משמים תפקיד ייחודי בלעדי, המותאם לו בהתאם לשורש נשמתו. מימות עולם ועד סוף כל הדורות אין שני בני אדם שלהם תפקידים זהים. לפלוני הוענקו ממרום כשרונות שכליים, ולכן תפקידו לעשות חיל בתורה. אלמוני התברך בממון, ועל כן הוא ימצה את עצמו בעשיית צדקה וחסד. גם חסדים יש מי שגומל בגופו, יש הגומל בממונו, ויש מי שמרבה להיטיב בעצה טובה ובהכוונה נכונה. גם בלימוד התורה יש שמוצא טעם בסוגיה סבוכה, יש מי שדוקא שינון ההלכות הוא המושך אותו, ויש מי שמוצא ענין דוקא באגדות חז"ל. אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ולכל אחד תפקיד נכבד במסגרת עבודת המלך.

לא כל אחד מודע לתפקידו. יש מי שחש שגם מה שהוא יכול, אין הוא מוציא לפועל. על כך מבקשים אנו מהבורא: "ותן חלקנו בתורתך", לאמור שהקב"ה יסייע בידינו לחשוף את חלקנו הייחודי בתורה ובקדושה, ולהוציאו לאור בצורה הנכונה והמירבית.

אם אדם אכן זוכה למלא את התפקיד הייחודי שהוטל עליו מאת ההשגחה, אין שמח ומאושר בעולם ממנו. ארבעת המינים, הניטלים בסוכות רומזים לכל סוגי הנפשות שבישראל, ויש בנטילתם סיוע אדיר לגילוי העצמיות הייחודית של כל אחד. על ידי נטילת ארבעת המינים מגיעים לשמחת הנפש הנובעת כתוצאה ממילוי התפקיד שלפני ה'. כך אנו מוצאים חן לפני אבינו שבשמים, וכך אנו זוכים ל"ושמחתם לפני ה' אלוקיכם".

בנטילת ארבעת המינים, השונים זה מזה באופיים ובאיכותם, אנו כמצהירים לפני ה': הננו, אנו בניך בחוריך, הננו לפניך כפי שהננו. אמנם איננו נמנים על הצדיקים, שיש בהם טעם, יש בהם ריח והם מעוטרים בכל מידה נכונה, אולם אב מקבל את בניו כמות שהם. אב אוהב את כל בניו ואינו בורר בכשרונותיהם. יחסי החיבה העזים שבין אבות ובנים אינם תלויים לא בכשרונות ולא בסגולות אחרות, וכך גם יחסו של אבינו שבשמים כלפינו.

לפיכך, אין צורך לקנא באף אחד ואין תועלת בחיקוי של הזולת. חובתנו להוציא לפועל את פוטנציאל שהקב"ה הועיד לכל אחד מאיתנו, כך נישא חן וחסד בעיניו, וכך נתמלא בשמחת אמת.

יתירה מזו. גם אם נתעלם לרגע מהחטאים, שכמעט אין אדם המסוגל להימלט מהם לחלוטין, ושכאמור מרחיקים את הבן מקירבת האב, ישנן סיבות נוספות שבגינן הבן עוזב את שולחן האב, ולכן, הוא מאבד את שמחת נפשו.

כיון שהמדובר בשמחה פנימית של הדביקות בשכינה, אין צורך לבאר שכאשר האדם מסיח את דעתו מדביקות זו, הוא מאבד את תחושת שמחתו. זהו בעצם מה שקורה, האדם בכל ימות השנה טרוד ורדוף בענייני החומר, הוא זונח את מקומו שבקירבת השכינה, וכתוצאה מכך הוא חש בחוסר סיפוק.

אכן, בסוכות היהודי זוכה להכנס לצל הקודש תחת כנפי השכינה, ומשעה זו הוא טובל באושר עמוק ומתמלא בשמחה, זוהי השמחה האמיתית של "ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם". כשמגיעים למצב של "לפני ה' אלוקיכם", שואבים מכך שמחה וגיל אין קץ. הכרה נפלאה זו בכוחה למלא את הלב היהודי בשמחה העשויה לזון אותו לאורך ימים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים