מנין מגיעה פרנסתו של שבט לוי?

מתנות הכהונה שמעניק עם ישראל לכהנים וללוויים הופכות את העם כולו להיות שותף פעיל בעבודת המקדש וביתר תפקידי שבט לוי

שבט הכהנים והלויים נחשב בתורה כעילית הרוחנית של עם ישראל. הם היו אחראים לא רק לעבודת הקורבנות בבית המקדש, אלא גם להוראת התורה ולהפצתה בין שדרות העם. לפרנסתם הועידה להם התורה "מתנות כהונה", שהתקבלו מאת בני ישראל. הם זכאים לקבל תרומות ומעשרות מהתוצרת החקלאית, אך לשם כך היה עליהם לסובב על פתחיהם של בעלי השדות.

ענין זה טעון ביאור. אין ספק, שהתורה מעוניינת לרומם ולכבד את שבט הכהנים והלויים, ואם כן, קשה להבין מדוע היא הופכת אותם ל"נצרכים"? וכי לא ניתן היה להבטיח את מחייתם באופן מכובד?

מסתבר שכוונת התורה היא, שבאופן זה יזכו גם שאר היהודים במצוה, שגם להם יהיה חלק בעבודת משרתי ה'; אך עדיין מן הראוי לברר מדוע היה הכרחי שכל פרנסתו של שבט לוי תהיה תלויה במתנותיו של עם ישראל, והלא מי שיהיה חפץ לזכות במצוה, רשאי יהיה לתת ללויים מתנות בלי שהללו יהיו תלויים בו?

את התשובה נעטוף במשל. אדם התכונן למסע ארוך בלב ים עם משפחתו. לשם כך הוא הכין לעצמו מטבח עם כל המצרכים למשך כל ימי הנסיעה. אמנם בביתו היו לו משרתים שניצחו על מלאכת הבישול, אולם באניה  היו רק בני המשפחה. רק אחד מבניו היה מוכשר למלאכה זו, והוא התמנה לממונה על ענין זה. אלא ש"אליה וקוץ בה" - בן זה היה עצלן ובעל עין צרה, ונוצר חשש שיבשל אך ורק לעצמו, ואילו על שאר בני המשפחה יהיה מוטל להסתפק בלחם צר ומים לחץ. מה עשה האב? הוא ציוה להכניס למטבח האניה אך ורק סירים גדולים. בסירים אלו אי אפשר לבשל כמות קטנה. מעתה יהיה האב בטוח, שהבן יבשל לכל המשפחה כי לא תהיה לו ברירה...

כך פעל הקב"ה כלפי שבט הלויים. בודאי שהיתה מגיעה לשבט לוי פרנסה בשפע, גם ללא עזרתם של שאר השבטים, אולם באיזו זכות יקבל כל עם ישראל את מזונו? הלא שבט לוי היה השבט של עובדי ה', מורי העם, ובלעדיהם קיים חשש שלא יחולו על שאר השבטים ברכות שמים?

לשם כך סידר הקב"ה לכהנים וללויים את פרנסתם על ידי מתנות הכהונה. הם יקבלו זאת מידם של בני ישראל. מעתה, כאשר יחפוץ ה' לתת ללויים את פרנסתם בשפע, הוא ישפיע את השפע גם לשאר היהודים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים