מדוע יצא הרב מן החדר?

רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, היה בוחן את תלמידי התלמוד תורה שעל יד הישיבה.

פעם שאל שאלה, והתלמיד ענה תשובה שגויה.

האיר אליו פניו ואמר: "ודאי לכך נתכוונת", והשמיע את הפירוש הנכון כדי להציל את כבוד הילד. אך הלה, בעקשנותו, חזר על טעותו...

בסבלנות אין קץ אמר הגאון הישיש: "ודאי, הצדק איתך! רצונך רק לומר כך וכך..."

הילד התבצר בטעותו. התלמידים גיחכו, המורים נסערו, והילד בשלו.

קם הרב והתנצל:"עלי לצאת לדקות ספורות".

יצא וסגר אחריו את הדלת.

הסתקרן אחד המורים ופתח את הדלת כדי סדק. ראה את הגאון הישיש צועד אנה ואנה בחוץ כשהוא משנן לעצמו ברגש: "כשנצטווינו על כבוד הבריות – גם ילדים בכלל הציווי!"...

כעבור כמה דקות שב ברעננות ופנה שוב אל הילד. הסביר בפרוטרוט ובשלווה עד שהילד הבין והודה, וכך חילצו מן הבושה...

בניית אתרים