יהיה אשר יהיה

היה זה בערב שביעי של פסח אחר הצהריים. כשיצאה הלוויה משערי העיר, נדהמו המלווים לראות את תהלוכת "נבי מוסה", בהשתתפות כשלושים אלף ערבים, מתקרבת מכיון יריחו להר הזיתים. מיד הוחלט שרק הצעירים ימשיכו במרוצה עם הנפטר ובקשו מהרב יוסף חיים זוננפלד ושאר הזקנים לחזור. ברם הרב רץ כעלם צעיר. בהגיעו לכביש, הר הזיתים עמדה התהלוכה בדיוק לעבור שם. קפץ הרב על הגדר, הזדקף ואותת בידיו לשייך שצעד בראשה לעצור. מפגש כזה עם רבבות ערבים משולהבים היה בחזקת סכנה. אולם לתדהמת המלווים, נעצרה התהלוכה. השייך ניגש אל הרב ואמר לו שמשום כבודו, עוצר הוא את התהלוכה. הודה לו הרב, והלוויה החלה לטפס במעלה ההר. לאחר הקבורה נאלצו להמתין עד שכל התהלוכה חלפה והדרך התפנתה.

בניית אתרים