"איש על העדה"

כאשר שמע רבי עקיבא איגר, רבה של פוזנא, על יהודי שנפל למשכב, בא לבקרו בביתו. כשנכנס לחולה, היה מעניק לו מיני מטעמים ומגדנות שיערבו לחיכו, כדי להשיב את רוחו. התעניין בפרטי מחלתו ובעת הצורך היה משתדל להזמין רופאים. לאחר מכן היה שואל את החולה לשמו ושם אמו, והיה מתפלל בעבורו. כך נהג מדי יום ביומו... אם היו צריכים אדם שיתנדב ללון עם החולה, לא היסס רבי עקיבא איגר ובעצמו היה נשאר ללון בבית החולה...

כשהגיע לעיר שהיה בה בית חולים, היה הולך לבקר את החולים השוכבים שם, מתעניין במצבם ומתפלל עליהם. בהיותו שם היה מעיין בתקנות בית החולים, ואם מצא תקנה טובה שלא היתה קיימת בבית החולים שבעירו, היה מעתיקה ומתקנה בעירו. וכן להיפך, אם תקנות בית החולים לא השביעו את רצונו, השתדל להוסיף ולתקן שם ככל האפשר. חביבותו לביקורים הללו לא אמרה די, עד שהלך להנהלת בית החולים וביקש שיצרפוהו להיות חבר המוסד, כדי שיעזור להם בעצה ותושיה. כה נהג כשביקר בערים שונות, כגון בבית החולים אשר בוורשא, ברעסלא ועוד.

כך נהג רבי עקיבא איגר שנים רבות. מדי יום ביומו היתה מצוות ביקור חולים לחם חוקו. גם כשבא לכהן כרבה של העיר הגדולה פוזנא, המשיך במנהגו. אולם לאחר זמן רב, כאשר טרדותיו רבו, והוא התקרב לזקנה ונחלשו כוחותיו, ראה שאין באפשרותו לקיים אישית מצווה יקרה זו. עם זאת, לא אמר נואש. שני אישים נאמנים שכר בכסף מלא, מינה אותם שיהיו "שלוחיו של אדם כמותו" ושילם להם מכיסו.

היו השליחים הולכים מדי יום ביומו לבקר חולים בעיר, שאלו בשלומם בשם ר' עקיבא איגר, התעניינו במצבם ובמחלתם והגישו להם את מנחתו המסורתית - חבילת מעדנים ומגדנות. הם אף רשמו את שם החולה ושם אמו. לאחר מכן היו השליחים מתייצבים לפני ר' עקיבא איגר ומדווחים לו על פרטי הביקורים: "פלוני מחלתו מתגברת, אלמוני הולך ומבריא וכדו'". אז הגישו לו את שמות החולים והיה מעתיר עבורם.

בניית אתרים